מראה מקום - אנסמבל זמרי מורן מארח את מאיה בלזיצמן - תל אביב
ש', 11/01/202520:30
חדשות
האינטרנט של מחר: יין חדש בבקבוקים ישנים?
26 ספטמבר, 2024
מפגש מקצועי של בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית בלונדון נערך במשרדי חברת FORTER בלונדון בהובלתו של פרופ' מיכאל שפירא מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין של האוניברסיטה העברית, אשר דיבר על אתגרי האינטרנט של המחר.
בשיחה ערה, שנמשכה עמוק לתוך הערב, דיברו המשתתפים על עומסים בשרת, על שימוש בטכנולוגיה ישנה בעידן שבו מהירות, יעילות, תחרות ואבטחה נמצאים במעלה סדרי עדיפויות, על אתגרי סוגיית סנכרון הזמן ונושאים מקצועיים נוספים.
תודה רבה לניר מעיין על האירוח ולפרופ' שפירא על השיחה המרתקת, ממתינים למפגש הבא!
כלי טכנולוגי-משפטי חדש שפותח על ידי בוגרי העברית נגד ספאם
26 ספטמבר, 2024
ארגון בוגרות ובוגרי העברית גאה להציג את עו"ד עומר ברנדס ועו"ד עו"ס בת חן שלזינגר, מייסדי עמותת Just Law Israel. שניהם משפטנים, בוגרי האוניברסיטה העברית. למדו את התחום כדי לעשות שינוי לטובה בעולם וכעת, באמצעות החיבור לטכנולוגיה, הצליחו להעניק לאנשים יכולת לממש את זכויותיהם ולהשיג שירות משפטי איכותי בחינם!
עד היום העמותה פיתחה סדרה של כלים משפטיים טכנולוגיים לעזרה עצמית וזוהי רק ההתחלה. אחד הנושאים הראשונים שטיפלו בהם, הינו הודעות הספאם שמציפות את כולנו. כצרכנים, אנחנו לא תמיד מודעים לזכויות שלנו והרבה פעמים אנחנו מפספסים תגמולים או הטבות שנגזרות מהן. רבים לא יודעים שלפי חוק הספאם בישראל, ניתן לתבוע את מי ששלח הודעות פרסומיות ללא רשות ולקבל פיצוי של עד 1000 ש״ח לכל הודעה. הודעות הספאם, שכולנו סובלים מהן, זאת בעיה שניתן להילחם בה וגם להרוויח ממנה ולעשות זאת בקלות!
קרא עוד
בת חן ועומר פיתחו כלי שבפחות מחמש דקות (!) נותן תשובה חד משמעית האם אתם זכאים לתבוע את מי ששלח לכם ולכן הודעה פרסומית או מייל פרסומי ללא רשות.
איך זה עובד?
- לוחצים על הקישור >>>
- ממלאים שאלון קצרצר על ההודעה הפרסומית או המייל הפרסומי שקיבלתם
- אם יש עילת תביעה, תוך כמה דקות וללא כל עלות, תקבלו מהם מכתב התראה אישי שאותו תוכלו לשלוח ישירות למפרסם ולנסות לקבל פיצוי מבלי להגיע לבית משפט
אז אם אתן ואתם רוצים להכיר את העולם המשפטי של המחר, ולהתנסות לראשונה בליגלטק ו-JusticeTech, ותרצו לממש את הזכות לפיצוי, הצטרפו אליהם!
קראו פחות
עדכון מחיר מנוי השאלת ספרים שנתי לבוגרות ובוגרי העברית!
23 ספטמבר, 2024
שמחים לבשר כי רשות הספריות של האוניברסיטה העברית יחד עם ארגון בוגרות ובוגרי העברית החליטה לעדכן את עלות המנוי השנתי להשאלת ספרים לבוגרות ולבוגרי האוניברסיטה. מעתה העלות השנתית תעמוד על 300 ש"ח במקום 480 ש"ח בעבר. המחיר תקף למנויים בכל הספריות.*
רשות הספריות היא יחידה אוניברסיטאית שיעודה הוא איסוף תוכן מדעי, שימורו והנגשתו לקהיליית האוניברסיטה - לצרכי המחקר, ההוראה והלמידה של כל חבריה. הרשות מאגדת את שמונה הספריות המדעיות של האוניברסיטה ואת ארכיון איינשטיין, במסגרת ארגונית ומקצועית הכוללת גם מטה והנהלה משותפים. תכליתה של מסגרת זו היא לייעל את ניצול המשאבים שהאוניברסיטה מקצה לתמיכה במערך הספרייתי שלה תוך הבאתו לרמה המקצועית הגבוהה ביותר, האפשרית.
קרא עוד
* המנוי אינו כולל השאלת ספרי קריאה שלא לצרכי מחקר בספריית רחובות
** המנוי אינו כולל גישה מאגרי מידע דיגיטליים
קראו פחות
הטבות לבוגרות ובוגרי העברית מחברת כלל
23 ספטמבר, 2024
חברת כלל לביטוח ופיננסים שמחה להציע לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית סל הטבות במוצרי ביטוח הפרט. סל הטבות זה יעניק לכם מגוון הצעות ביטוח, בתעריף ייחודי ומוזל במוצרי ביטוח רכב, ביטוחי דירה ומחלות קשות לילד ולהורה.
לפרטים נוספים לחצו על הקישור המתאים:
לפרטים נוספים ניתן לפנות למוקד ייעודי בטלפון: 03-9420615
בין ירושלים ללונדון: מסעו של תום כהן מהאקדמיה הישראלית לעולם הגלובלי
23 ספטמבר, 2024
תום כהן, בוגר תואר ראשון במשפטים ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית, החל את דרכו המקצועית במגזר הציבורי בישראל. הוא עבד במשרד האוצר כסטודנט, התמחה במשרד המשפטים ולאחר מכן המשיך בקריירה ברשות התחרות בירושלים. לפני כשנה עבר ללונדון ללמוד מנהל עסקים במסגרת תואר MBA ב-London Business School (LBS) ומאז הוא מתגורר בעיר הבירה הבריטית יחד עם בת זוגו, בוגרת העברית אף היא, שעובדת בלונדון בחברה ישראלית.
המעבר ללונדון היווה עבור תום הזדמנות לרכוש עוד ידע ולחקור כיוונים נוספים. "הלימודים נמשכים עד שנתיים, ויש לנו אפשרות לנצל את הוויזה כדי לצבור ולהעמיק את הניסיון העסקי במקום כמו לונדון" הוא מסביר. תום רואה בלימודים הזדמנות חד־פעמית לחוות את העולם העסקי הגלובלי בסביבה שבה האווירה הרב־תרבותית והאפשרויות המקצועיות מגוונות מאוד.
תום מתאר את ההבדלים בין הלימודים האקדמיים בישראל לבין לימודי ה־MBA בלונדון: "חוויית הלימודים באוניברסיטה העברית הייתה אינטלקטואלית ומאתגרת, בעוד שבלונדון הלימודים הם פרקטיים ומעשיים יותר. החודשים הראשונים ב־LBS היו אינטנסיביים, מלאים באירועים חברתיים, הרצאות ומפגשים רבים. כמי שמעט מבוגר מהממוצע ומצוי בזוגיות, אני פחות מתחבר לאווירה הצעירה והחגיגית של חלק מהסטודנטים" הוא משתף.
קרא עוד
עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, הרגיש תום את הדיסוננס בעוצמה. בעודו רחוק מהבית, התקשו הוא וחבריו הסטודנטים הישראלים להמשיך בשגרה הלימודית ותחושות הבדידות במציאות הזרה של לונדון היו קשות ומורכבות. "מאז אותו יום, היה קשה יותר להשתלב ולבלות כמו בעבר, והמחשבות על מה שקורה בישראל הפכו לחלק בלתי נפרד מהיום-יום שלי. היה לי קשה להתמודד עם תחושת הבדידות והציפייה שהסביבה תבין ותכיל יותר, אך רק לעיתים רחוקות הנושא עלה בצורה ישירה, ונדיר היה שאנשים באמת ידעו לשאול בצורה פשוטה ואמפתית איך אני מרגיש. בתחילת המלחמה קיבלתי תמיכה מאנשים שלאו דווקא היו החברים הקרובים ביותר שלי, אלא מאנשים שהאופי שלהם אפשר להם להראות יותר רגישות. הבנתי שחלק מהאנשים פשוט לא יודעים איך לגשת או לדבר על זה, ולפעמים לקח להם זמן עד שהם העזו לשאול מה שלומי".
בנוסף על הקושי הרגשי, הסטודנטים הישראלים ב-LBS התמודדו גם עם אירועים מורכבים בקמפוס, ואחד הקשים בהם התרחש כשסטודנט פרסם באינסטגרם תמונה של ישראל עולה באש עם דגל ישראל וצלב קרס. "דיווחנו על המקרה להנהלת בית הספר שהשעתה את אותו סטודנט עד תום הסמסטר. המקרה הדגיש עבורנו הסטודנטים את הצורך לפעול ולהשפיע על בית הספר ולנהל את האווירה בצורה מאוזנת ומכובדת. לשמחתנו, הפקולטה בבית הספר הייתה תומכת מאוד ולא נתקלנו במקרים בעייתיים כמו שראינו במוסדות לימוד אחרים". תמיכת הפקולטה ומרצים ישראלים בבית הספר היוו עבור תום וחבריו עוגן במשך התקופה המאתגרת. עם זאת, המתחים בקמפוס נמשכו, בין היתר כאשר מועדון המזרח התיכון הזמין את השגריר הפלסטיני בבריטניה להרצאה. בעקבות זאת, הבינו הסטודנטים הישראלים שעליהם להשמיע את עמדות נוספות, והזמינו את העיתונאי והפעיל החברתי יוסף חדאד להרצות בפני הסטודנטים ולהציג נקודת מבט אחרת על המציאות בישראל. הם גם ארגנו מפגש עם ניצולים מהטבח שהיה פתוח לכל הסטודנטים, אך כוון בעיקר לסטודנטים הישראלים כהזדמנות עבורם להתחבר יותר למציאות בארץ.
לאחר אירועי השבעה באוקטובר והתגובות בעולם, הייתה תחושה של ריחוק מצד הסביבה, מה שהגביר תחושות פרנואידיות ואי־נוחות. תחושות אלו התמתנו עם הזמן, בייחוד כשהסתיים הסמסטר והקשרים החברתיים התבססו יותר על אנשים קרובים. על אף שלא תכננו זאת, הסטודנטים מצאו את עצמם עוסקים בהסברה: "למדתי לחלק את האינטראקציות עם אנשים לרמות פתיחות שונות: מאלה שתומכים בישראל לחלוטין ועד כאלה עם שנאה שלא אצליח לשנות. התרכזתי באנשים פתוחים לשיחה ולא בזבזתי אנרגיות על מי שלא מעוניין בדיאלוג. התגובות היו לרוב חיוביות, ואנשים למדו דברים חדשים על ישראל ועל המציאות המורכבת בה. דיאלוג פתוח השפיע באופן חיובי, והטון כלפי ישראל הפך למתון יותר, גם אם לא השתנה לחלוטין. בעקבות האירועים, שיחות רגילות על החיים מהם באנו הופכות לשיחות "הסברה", למרות שכולנו ב־MBA לא התכוונו להיות דיפלומטים. האתוס הישראלי, תחושת החובה לייצג את המדינה שהיא חלק מהזהות שלנו ולדבר בשבחה, מתחזק במיוחד בזמנים של משבר, וזה יוצר תחושת מחויבות, אפילו אם זה לא היה בתכנון".
במשך השנה עלו אצל תום מחשבות רבות על האפשרות לחזור לארץ ולמצוא כיצד לסייע, למרות שלא נקרא למילואים, ובסופו של דבר החליט להישאר בבריטניה ולהשלים את לימודיו. אתגר נוסף היה במציאת עבודה כהתמחות קיץ, במיוחד כשנדרש לשקול אם להסיר מקורות החיים פרטים הקשורים לשירות הצבאי, מתוך חשש שזה יפגע בסיכוייו להשתלב, אך למרבה המזל, "למרות החששות, הצלחתי לקבל התמחות מבלי להוריד פרטים מקורות החיים". כיום תום מתמחה בסטארט-אפ בתחום הכלכלה המעגלית שאליו נחשף בזכות רשת הקשרים הישראלית ואירועים של בוגרי בית הספר. השהות בלונדון מאפשרת לו הזדמנויות ייחודיות להכיר אנשים מתרבויות שונות וללמוד איך להתנהל בסביבה בין-לאומית, על אף האתגרים והקשיים בשמירה על זהותו הישראלית במציאות המורכבת של לונדון. "החוויה בלונדון, לצד הקשיים, מהנה מאוד ומציעה לי הזדמנויות מיוחדות," הוא מסכם, "ואני רוצה למצות את האפשרויות הגלובליות שיש כאן. עם כל האתגרים שהשנה האחרונה הציבה בפנינו, אני עדיין מרגיש שזו הזדמנות שאסור לפספס".
קראו פחות
בוגר העברית נבחר למנכ"ל ביה"ח איכילוב
23 ספטמבר, 2024
ועדת המכרזים של עיריית תל אביב החליטה כי פרופ' אלי שפרכר יהיה המנכ"ל החדש של בית החולים איכילוב ויחליף את פרופ' רוני גמזו שעוזב את התפקיד אחרי תשע שנים. פרופ' אלי שפרכר משמש כיום בתפקיד סמנכ"ל מחקר, פיתוח וחדשנות באיכילוב ומנהל מערך העור. פרופ' שפרכר מתרחק מחשיפה ציבורית, אך התפרסם בתקופת הקורונה כאשר פיתח מודל לחיזוי התחלואה. עוד הוא משמש כסגן דיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מכהן כחבר הנהלת איכילוב משנת 2016 והחל לעבוד באיכילוב בשנת 2008, זאת לאחר 12 שנים בבית החולים רמב״ם. גמזו ושפרכר יבצעו תהליך חפיפה סדור והחלפת המנכ״ל תתבצע עד סוף השנה. פרופ' שפרכר בעל תואר דוקטור לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
קרא עוד
אל מול שפרכר התמודדה ד"ר אורלי וינשטיין מהכללית, שאף היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר אורלי וינשטיין היא סמנכ"לית וראש חטיבת בתי החולים של כללית ובתפקידה זה היא אחראית על ניהול 14 בתי החולים של הקופה. בתפקידה הקודם יסדה ועמדה בראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות, שם הייתה אחראית על ניהול שמונת בתי החולים הממשלתיים הכלליים ועוד 16 בתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים. היא נחשבת למנהלת נערצת בקרב אנשים שעבדו תחתיה ואחת הנשים הבכירות במערכת הבריאות.
לכתבה המלאה >>>
צילום: לינקדאין
קראו פחות
בוגר העברית מונה לסמנכ"ל אסטרטגיה ואופרציה בחברת הסטרט-אפ Somite.ai
23 ספטמבר, 2024
לאחר שהשלימה גיוס פרי-סיד של מעל ל-10 מיליון דולר, חברת הביו-טק Somite.ai, של היזם הסדרתי ד"ר מיכה ברקסטון בשותפות עם חוקרים מובילים מ-MIT ובית הספר לרפואה של הרווארד, המפתחת מודלי-תשתית של AI בתחום ביולוגיית תאי הגזע, הודיעה על הרחבת ההנהלה עם מינויו של שי קיוויתי לתפקיד סמנכ"ל אסטרטגיה ואופרציה, זאת לאחר שחרורו מ-250 ימי צו 8 בהם פיקד על לוחמים בעזה במסגרת מלחמת חרבות הברזל.
שי קיוויתי מגיע עם רקע של מעל עשור בתפקידי מפתח בתחומי פיתוח עסקי, אסטרטגיה ואופרציה, יסייע בהמשך הצמיחה של Somite.ai ויוביל את פיתוח ויישום האסטרטגיה של החברה בשוק הגלובלי. בתפקידיו הקודמים שימש שי קיוויתי כמשנה למנכ"ל ועובד ראשון בארה"ב בחברת 4M Analytics בה הוא בנה את המטה הבין-לאומי של החברה באוסטין, טקסס. לפני כן, הוא הוביל בחברת Alvarez & Marsal ארגון מחדש של מספר חברות ענק. בעברו, שירת כעשור במסגרת תוכנית תלפיות להכשרת מנהיגות ביטחונית-טכנולוגית בצה"ל בתפקידי טכנולוגיה שונים, וביצע שירות קרבי בסיירת צנחנים. כראש מדור במחלקת האמל"ח של זרוע היבשה, לקח חלק בפרויקט שזכה בפרס ביטחון ישראל. במסגרת שירותו הצבאי השלים תואר כפול באוניברסיטה העברית בפיזיקה ומדעי המחשב במסגרת תכנית תלפיות. בעל תואר שני ביחסים בין-לאומיים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במנהל עסקים ופיננסים מבית הספר המוביל בעולם למנהל עסקים The Wharton School, בהצטיינות יתרה, ותואר שני במנהל ציבורי מ-Harvard.
קרא עוד
החברה, אשר נוסדה באוקטובר 2023, מפתחת את הפלטפורמה AlphaStem, המאפשרת באמצעות AI גילוי ואופטימיזציה של תרפיות חדשות, ומייצרת דאטה חדש בקנה מידה עצום, דבר שבתורו מוביל לתגליות ביולוגיות חדשות. לאחרונה הכריזה על השלמת סבב גיוס פרי-סיד של מעל ל-10 מיליון דולר בהשתתפות קרן ההון סיכון של חברת הפארמה היפנית Astellas Venture Management וכן Montage Ventures שנציגיהן הצטרפו לדירקטוריון החברה כמשקיפים.
לכתבה המלאה >>>
צילום: לינקדאין
קראו פחות
עין יבשה: הסטארט-אפ של בוגרי העברית שהחליט לפתור את הבעיה בלי אף טיפה
23 ספטמבר, 2024
מאות מיליוני אנשים, מבוגרים וילדים ברחבי העולם, סובלים מתסמונת העין היבשה, אך רובם כלל לא מודעים לסיבה המפתיעה שהובילה לאותו יובש - הם פשוט לא ממצמצים מספיק. אדם ממצמץ בממוצע בכל כמה שניות, ובערך 15 פעמים בדקה, אך כשאנו יושבים מול מסכים או מבצעים פעולה שבה אנו נדרשים לריכוז גבוה - כמות המצמוצים יורדת באופן משמעותי - וגורמת ליובש בעיניים. סטארט-אפ ישראלי בשם BlinkAid החליט לפתור את הבעיה על ידי גירוי חשמלי שמעודד מצמוץ, הציג פטנטים רשומים בעולם ואב-טיפוס עובד, שעתיד להיות מושק כמוצר בעוד פחות משנתיים.
לפני כשלוש שנים רז קרל היה סטודנט בשנה האחרונה לתואר כפול בעיצוב תעשייתי בבצלאל, ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. כמטלת סיום ללימודים הוא נדרש לעצב מוצר חדש, והחליט להתמקד בתחום הרפואה. הוא לא תיאר לעצמו שכמה שנים לאחר מכן אותה מטלת סיום תהפוך לחברת סטארט-אפ בתחום רפואת העין - שבה הוא יהיה מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). כשרז קיבל את אותה מטלה הוא פנה מיד להתייעצות עם אבא של חבר - ד"ר יפתח יסעור, מנהל יחידת האוקולופלסטיקה במרכז הרפואי רבין, שגם הוא בוגר העברית. הוא שאל אותו אם יש בעיה בתחום העיניים שאפשר לסייע בפתרון שלה, וד"ר יסעור, שהבהיר כבר אז "שלא חסרות בעיות", הזמין אותו להתרשמות בבית החולים.
קרא עוד
רז הגיע לבילינסון, צפה בניתוחי עיניים ושוחח עם ד"ר יסעור, ד"ר גל אנטמן וד"ר אלון טיאוסנו ממחלקת העיניים בבילינסון על הבעיות הקיימות. "בין הנושאים שהם העלו חזר המון פעמים נושא המצמוץ, ואני הייתי קצת מבולבל. חשבתי שאולי זו בדיחה פנימית או משהו כזה, אבל מתברר שלא - וזו בעיה מאוד רצינית", סיפר רז על המפגש הראשון בבית החולים. באותו שלב החליט רז לצאת לדרך עם הפרויקט שלו - במטרה להיות הראשון שנותן מענה לפתרון הבעיה ולא מעניק טיפול תרופתי סימפטומטי, כמו שקורה היום בשוק. "המון אנשים סובלים מהבעיה הזאת, ורבים אפילו לא מודעים לכך או מטפלים בזה כמו שצריך", אמר רז בפתח השיחה.
ד"ר יסעור, המנהל הרפואי של החברה, סיפר על תחילת הדרך בפרויקט, ואמר כי "ניסינו למצוא פתרון לאנשים עם בעיה של מצמוץ". לדבריו, "בעיה זו מופיעה לרוב אצל חולים עם שיתוק בעצב הפנים, שלא ממצמצים בכלל. למעשה, את הפרויקט התחלנו במחשבה שאנחנו הולכים לטפל באנשים האלה, אך לאט-לאט הבנו שהבעיה הזו באה לידי ביטוי, בייחוד בתקופת הקורונה אצל כל האנשים ששוהים זמן רב מול מסכים".
"מבחינת זיהוי, המשקפיים מקליטים פעילות חשמלית בגוף וסיגנלים חשמליים שעוברים על העצבים בקרבת המשקפיים. ניתן לראות באפליקציה את הסיגנל החשמלי בזמן אמת, וכשהאדם ממצמץ אנחנו מנתחים את ההפרעה בסיגנל - וכך קובעים את אפקטיביות המצמוץ", אומר רז קרל, "מעבר לזה, המשקפיים מסוגלים לגרום לאדם למצמץ הן באמצעות תזכורת - והן ממש בגירוי סגירה של העין. לצופה מהצד זה יכול להיראות כמו קסם, אבל בפועל זה קורה באמצעות מיקרו-זרמים, מעין אותות שעוברים מהמכשיר לעין. "מבחינת העתיד, מדובר בטכנולוגיה שממוקדת כרגע בבעיות יובש בעיניים - אבל יש פה אפשרות לפתור עוד בעיות רבות", הוסיף רז. "אנחנו אוספים סיגנלים מהגוף ומנתחים אותם עם בינה מלאכותית בשביל לתת מידע על מצמוצים, אבל אנחנו מאמינים שעם הטכנולוגיה הזו נדע לזהות ולספק תובנות גם על פעילויות נוספות כמו תנועות עיניים, הירדמות על ההגה, ומגוון התנהגויות אחרות שכבר ראינו בתוך הסיגנל".
יחיעם ספיר, מנכ"ל החברה, ואף הוא בוגר האוניברסיטה העברית, הוסיף כי "למוצר שפותח עד כה יש כבר יכולות רבות שנוגעות לאבחון הבעיה ומתן טיפול מותאם אישית. ליבת הפיתוח והמקום שאנחנו מכוונים אליו בשלב הראשון הם השווקים של תחום רפואת עיניים הקשורים לבעיית העין היבשה". לדבריו, "מבחינת הפיתוח יש מערך אלקטרודות בכמה גדלים, עם יכולות שונות, הממוקמות באזור אפוני המשקפיים. המפגש הראשוני של הלקוח עם המוצר הוא בתהליך הדיאגנוסטיקה שבו נעשה לו אבחון מול מסך מחשב - זה יכול להתבצע דרך המשקפיים או דרך האתר שלנו ומצלמת המחשב".
לכתבה המלאה >>>
צילום: BlinkAid
קראו פחות
בוגר העברית מונה ליו"ר הוועדה המייעצת למלגות נשיא המדינה
4 ספטמבר, 2024
פרופ' אשר בן אריה, דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד של האוניברסיטה העברית ומנכ"ל מכון חרוב, מונה ליו"ר הוועדה המייעצת למלגות נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית לשנת 2024.
קרן המלגות, שהוקמה בשותפות הוועדה בשנת 2013, מהווה דרך נוספת וממלכתית לקדם את המצוינות המדעית בישראל. מלגות נשיא המדינה למצוינות ולחדשנות מדעית מוענקות ל-12 דוקטורנטיות ודוקטורנטים ישראלים מצטיינים במטרה לעודד מחקר אקדמי איכותי, לתמרץ עשייה ומחקר ולהביא לקידום המצוינות והחדשנות המדעית בישראל. בשנים האחרונות הוקדשו המלגות לחוקרים מתחומי מדעי החברה והרוח, מתוך רצון לחזק ולהעמיק את המחקר בתחומים אלה.
הנושא השנתי שבתחומו יוענקו מלגות הנשיא יהיה "בריאות הנפש וחוסן - תאוריה ומעשה". מדי שנה מקים "בית הנשיא" ועדה אקדמית המוקדשת לנושא השנתי. ועדת המלגות המורכבת משבעה מומחים בעלי שם בתחום בו עוסק הנושא הנבחר לאותה השנה. לצד חברי הוועדה - נציג ועדת העיזבונות ונציג בית הנשיא. הוועדה המקצועית בוחנת את מצוינותם המדעית של המועמדים והמועמדות, את החדשנות והמקוריות של תוכנית מחקרם, את הישגיהם האקדמיים וכן פרסומים והמלצות של מנחים וחוקרים מובילים בתחום.
פרופ' אשר בן אריה סיים את שלושת תאריו בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.
ברכותינו!
קרא עוד
קרדיט צילום: בית הנשיא
קראו פחות
חלבון מתפוחי אדמה לשימוש מסחרי
4 ספטמבר, 2024
חברת האגרי-טק הישראלית פולופו, המשתמשת בתפוחי אדמה לגידול חלבון זהה בתכונותיו לחלבון ביצה, הודיעה כי תתחיל לספק באופן מסחרי גם פטטין, החלבון הטבעי של פקעות, לאחר אישור רגולטורי.
פולופו משתמשת בחקלאות מולקולרית (יצירת חלבונים שימושיים בתוך צמחים) כדי לגרום לתפוחי אדמה לטפח את החלבון. תהליך השתילה, גדילה וקצירה הינו רגיל, לפני שמוציאים את החלבון והופכים אותו לאבקה לשימוש בייצור מזון מסחרי. תהליך החקלאות המולקולרית מגדיל באופן אוטומטי את כמות הפטטין בתפוח האדמה ובחברה מצפים להגיע לייצור של כמויות גדולות של החלבון במחיר נמוך.
פטטין הוא חלבון רב תכליתי ואיכותי, עם כל חומצות האמינו החיוניות המוערכות בתעשיות המזון, המשקאות והתזונה. הוא משמש רבות בבשר וחלב מתורבת וגם במוצרי מאפה ומשקאות חלבון.
מנכ"לית פולופו, ד"ר מיה ספיר-מיר, אמרה כי "המטרה העיקרית שלנו היא להביא לשוק חלבון מולקולרי, אך שיחות עם לקוחות חשפו ביקוש נוסף לפטטין בכמויות גדולות במחיר הוגן. "מכיוון שפטטין הוא החלבון טבעי של תפוח האדמה, אנו מצפים שזה יהיה תהליך רגולטורי קל יחסית וזמן יציאה מהיר לשוק".
פולופו נוסדה בשנת 2022 על ידי ד"ר מיה ספיר-מיר ושותפה ותיקה למחקר, ד"ר רעיה ליברמן-אלוני. שתי חוקרות הצמחים נפגשו במהלך לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחו בהנדסה מטבולית של צמחים.
קרא עוד
למקור >>>
צילום: עמית אלפונטה
קראו פחות