ד”ר אפרת גביש-רגב, המנהלת המדעית של אוסף העכבישנים ופרוקי הרגליים הקרקעיים באוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית, בוגרת האוניברסיטה, חוקרת עכבישנים, ובשנים האחרונות מתמקדת באלה שחיים במערות. לדבריה, “כמעט כל פרוק-רגל שמותאם לחיים במערות ונאסף בישראל הוא מין חדש למדע כיוון שכמעט לא נעשה מחקר בבתי גידול אלו באזורנו. בשנים האחרונות מצאנו מינים חדשים רבים במערות בארץ. אני מתמקדת בעכבישנים כי זו קבוצה מאוד מגוונת שלא נחקרה מספיק. אחת הסיבות לכך היא שרוב המינים אינם מזיקים לחקלאות או מסוכנים לאדם. הקבוצה כוללת מגוון סוגי חיים והתנהגויות וזה מרתק. הרקע שלי כולל ילדות בערד, שם שוטטתי הרבה בטבע, בוואדיות, ונחשפתי לעולם המדהים של פרוקי הרגליים. ריתק אותי המגוון – עושר המינים – בעיקר של העכבישנים”.
במחקרה האחרון, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, ערכה ד”ר גביש-רגב וצוותה סקר של עכבישנים ביותר מ-100 מערות ברחבי הארץ וסיווגו אותן לפי גודל, מיקום וסוג (מערות שמאכלסות עטלפי פירות, עטלפים אוכלי חרקים או מערות ללא עטלפים). בנוסף, בתוך כל מערה אספו נתונים כמותיים על פרוקי-רגליים עם התמקדות בעכבישנים. הם סיווגו את כל העכבישנים שנמצאו, חלקם לא מוכרים עדיין, לסדרה, משפחה, סוג ומין והשוו ביניהם לפי סוגי המערות. כך גילו שמערות עם מקור אנרגיה מסוים תומכות במאסף עכבישנים המתאפיין בהרכב ייחודי.
קרא עוד
בהמשך לכך העלה צוות המחקר כמה השערות לגבי אורך שרשרות המזון במערה בהתאם למקור האנרגיה שנכנס אליה: במערה ללא עטלפים יהיו פחות מקורות אנרגיה זמינים וקבועים, ולכן יהיו בה פחות רמות הזנה (לדוגמה רק פרוקי-רגליים שמפרקים חומר אורגני וטורפים ראשוניים); במערה עם עטלפי פירות יהיו לפחות שלוש רמות הזנה: מפרקים, טורפים ראשוניים וטורפים שניוניים; ובמערה עם עטלפי חרקים יהיו לפחות ארבע רמות הזנה: מפרקים, טורפים ראשוניים, טורפים שניוניים וטורפים שלישוניים.
אחת ההשערות הייתה שבמערות עם עטלפי חרקים, שרשרת המזון תהיה ארוכה יותר ותכלול יותר רמות של מפרקים, ויותר רמות של טורפים מאשר מערות עם עטלפי פירות או מערות ללא עטלפים.
למאמר המלא >>>
קראו פחות
