אנסמבל עדן: "שורשים ונופים" - תל אביב
ד', 12/11/202520:00
חדשות
בוגרת העברית מונתה לתפקיד בכיר בקרן הון סיכון Horizon Capital
23 דצמבר, 2024
קרן הון סיכון Horizon Capital הודיעה על מינוי חדש ומסקרן של תום קברמן לתפקיד מנהלת ה-Value Creation בקרן. במסגרת תפקידה, תוביל תום את מערך השיווק של הקרן ותנהל את קהילת ה-FoundersSpace שהקימה הקרן בעבור יזמי הפורטפוליו שלה. כמו כן תפקידה החדש של תום יכלול ליווי תהליכי השיווק והיציאה לשוק של הסטאראט-אפים בפורטפוליו של הקרן ואת תהליך ה-On-boarding של ההשקעות החדשות ב-2025.
קרן Horizon Capital הוקמה ב-2012 על ידי יניב יעקבי וליאור סגל והיא קרן Early stage המשקיעה בסטארט-אפים בשלבי הפרה-סיד והסיד. הקרן משקיעה בחברות בתחום התוכנה וה-AI, במיקוד על SaaS ומודלים של מנוי. במהלך השנה האחרונה עברה הקרן הליך מיתוג מחדש, כחלק ממנו שינתה את שמה (לשעבר Oryzn) והשיקה אתר חדש. המינוי החדש מצטרף לשורה של מהלכים אסטרטגים כחלק מהצמיחה של הקרן לקראת 2025.
תום קברמן בעלת תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים. את תחילת דרכה המקצועית החלה במשרד להגנת הסביבה, שם שימשה כרכזת דוברות והייתה חלק מניהול אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל. בהמשך התמתנה תום ליועצת תקשורת בחברת "מינקובסקי תקשורת" ושימשה כיועצת לחברות מובילות בתעשיית ההייטק הישראלית, ביניהן היוניקורן Deel, חממת הפודטק Fresh Start, חברת הביו-טיק Nucleai ועוד.
קרא עוד
"במסגרת תפקידיי השונים נחשפתי לאינספור מיזמים שהוכיחו לי לא פעם כי ישראל היא מוקד חסר תקדים של חדשנות ויזמות ועלינו להמשיך ולשמר זאת" מספרת תום, "במסגרת התפקיד החדש בקרן אמשיך לתמוך בקידום יזמים צעירים והצמחה של חברות סטארט-אפ ישראליות לקדמת הבמה העולמית. זוהי המשימה של Horizon Capital ואני שמחה להצטרף לקרן שבמהלך 12 השנים האחרונות הצליחה להוביל עשרות חברות משלבים מוקדמים לגיוסי המשך ועומדת מאחורי חמישה אקזיטים מוצלחים, שהאחרון שבהם הוא חברת Own שנמכרה בלמעלה מ-2 מיליארד דולר".
יניב יעקבי, שותף מנהל בקרן Horizon Capital: "תום מגיעה עם רקע עשיר בעולמות השיווק ויחסי הציבור והיא תצטרף למערך התמיכה שאנו מספקים לחברות הפורטפוליו שלנו. כחלק מתפקידה תום מובילה גם את המערך השיווקי של הקרן והייתה חלק עיקרי מתהליך המיתוג החדש. אנו נרגשים לצרף אותה לקרן".
צילום: לינקדאין
קראו פחות
פרופ' נעם שטרן-גינוסר זכתה במענק של המועצה האירופית למחקר
23 דצמבר, 2024
ברכותינו לפרופ' נעם שטרן-גינוסר, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, על זכייתה במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC).
המחקר שזכה במענק מתמקד בנגיף הציטומגלו (CMV), נגיף שכיח ממשפחת נגיפי ההרפס. הנגיף מדבק ונפוץ מאוד בכל העולם, ולרוב אינו מוביל לתסמינים אבל עלול לגרום לסיבוכים קשים במהלך הריון ובאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. במחקר יפותחו גישות חדשניות מתחומים שונים ובהם שיטות גנומיות חדישות וביולוגיה חישובית שיקדמו הבנה מעמיקה של מנגנוני האינטראקציה של הנגיף עם תאי המאכסן (האדם) והתגובה החיסונית ברקמות שונות.
ד"ר שטרן-גינוסר בוגרת תואר ראשון במיקרוביולוגיה, תואר שני במדעי החיים ודוקטורט במיקרוביולוגיה כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
קרא עוד
צילום: לינקדאין
קראו פחות
בינה מלאכותית יוצרת - עו"ד הגיש לבית משפט השלום פסקי דין שלא נבראו
23 דצמבר, 2024
כתבה מרתקת של גדי פרל, עמית מחקר במרכז פדרמן לחקר אבטחת הסייבר, דוקטורנט למשפטים באוניברסיטה העברית ומנהל מחקר תוכנית המשפטים של מרכז פדרמן לחקר אבטחת הסייבר באוניברסיטה העברית.
הכתבה מספרת על עו"ד הגיש לבית משפט השלום פסקי דין שלא נבראו. בתשובתו הודה עורך הדין שנפלה שגיאה שנבעה מהעובדה שנעזר במה שכינה: "מאגר משפטי מקוון, מקור מידע מקובל ונפוץ בקרב עורכי דין", לשם בניית הסיכומים שהוגשו. עורך הדין גם הודה שלא קרא את התוצרים לפני שהגיש אותם, והתנצל על כך שהטעה את בית המשפט. אפשר להעריך בזהירות שעורך הדין השתמש בבינה מלאכותית, והיא הנפיקה עבורו פסקי דין שלא היו קיימים מעולם.
מודלי שפה כמו קלוד ו-ChatGPT נוטים "להמציא" מידע שחסר להם. מודל השפה מוסר לנו מידע מופרך בעליל, ועושה זאת ברמת ביטחון עצמי של פוליטיקאי במסיבת עיתונאים
קורס קנביס רפואי
19 דצמבר, 2024
הקורס בשיתוף המרכז הבין-תחומי לחקר קנבינואידים של האוניברסיטה העברית והיחידה לקנביס רפואי (יק"ר) של משרד הבריאות, הינו קורס ההכשרה החלוץ והמוביל לרוקחים.
תכני הקורס מבוססים על תכנית ההכשרה הלאומית לרופאים של משרד הבריאות למתן טיפול באמצעות קנביס רפואי.
בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-5% הנחה!
קורס תגובות בין-תרופתיות: מאופטלגין ועד פקסלוביד
19 דצמבר, 2024
הקורס נועד להשיב על שאלות כמו: האם אופטלגין עלול לסכן חולים המטופלים בנוגדי קרישה? מדוע יש להזהר גם בטיפול תרופתי של 5 ימים בלבד? האם יש מקום לזהירות בשילוב מוצרי קנאביס עם תרופות? האם תרופות ביולוגיות יכולות להשפיע על תרופות אחרות? הקורס יבהיר מושגי יסוד כגון מעכב או סובסטרט חזקים, חלשים ובינוניים וסובסטרט רגיש – מתי ניתן להמשיך לטפל בתרופות כרגיל לעומת מצבים המחייבים שינויי מינון או המנעות מהשילוב. יושם דגש על תזמון התגובה, כולל מצבים בהם התגובה הבין-תרופתית נמשכת או אף מופיעה לאחר שהטיפול בשילוב התרופתי הסתיים. יוצגו מאגרי מידע, יתרונותיהם ומגבלותיהם. תגובות עם תרופות הקורונה החדשות, תגובות של חומרי טבע עם תרופות אחרות ותגובות של קבוצות תרופות נבחרות, כולל קנבינואידים, אופיואידים ותרופות ביולוגיות עם תרופות אחרות, כולל נוגדי הקרישה החדשים, סטטינים, ועוד.
קרא עוד
מתכונת הקורס: 9 מפגשים בזום, החלק האחרון של כל מפגש יוקדש לדיון עם המשתתפים והשבה על שאלות.
בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-5% הנחה!
עלות מלאה של הקורס: 1600 ₪
תחילת הקורס: 02.02.2025
קראו פחות
נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית
12 דצמבר, 2024
ברכות לחברי נבחרת 40 המנהיגים והמנהיגות הצעירות עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית!
בטקס מעורר השראה, שנערך באוניברסיטה העברית במהלך מושב ה-87 של חבר הנאמנים, במרכז אספר ליזמות וחדשנות, חשפנו את חברי וחברות הנבחרת הראשונה של האוניברסיטה העברית.
הנבחרת כוללת 40 בוגרות ובוגרים שלנו, מובילים ומשפיעים בתחומי עיסוקם במגוון רחב של תחומים: פוליטיקה וממשל, חינוך, היי-טק, רפואה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט. חברי וחברות הנבחרת הוכיחו יכולות מנהיגות והובלה יוצאת דופן והם אלה שיובילו את המשק, הכלכלה, המגזר הציבורי ואת החברה האזרחית. דווקא בתקופה הקשה שבה אנו מצויים, אנו רואים בקבוצה זו את דור המנהיגים והמנהיגות הבא של מדינת ישראל. הם מצטרפים למאות אלפי הבוגרים והבוגרות של האוניברסיטה העברית הנמצאות והנמצאים בנקודות השפעה קריטיות שיבנו את החברה הישראלית לעתיד טוב יותר.
חברי וחברות הנבחרת הראשונה, הם החלוצים, הדוגמה ומופת עבור עשרות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות הלומדות כיום באוניברסיטה העברית.
ההרשמה להגשת מועמדות לנבחרת 2025 נפתחה! להגשת מועמודות או המלצה >>>
לאתר של נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית >>>
איך דגים בוחרים את יום ההולדת שלהם
11 דצמבר, 2024
ד"ר מתן גולן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומכון וולקני, הוביל צוות חוקרים שגילה כיצד עוברים של דגים קובעים את הרגע האידיאלי לבקיעתם. תגליתם פורצת הדרך, שהתפרסמה בכתב העת Science, חושפת מנגנון פעיל שבאמצעותו עוברים אלו שולטים בהחלטה קריטית של חיים ומוות ומציעה תובנות חדשות בתחום הביולוגיה והאבולוציה.
החוקרים גילו שעוברים של דגים מתחילים את תהליך הבקיעה דרך אות מהמוח: נוירו-הורמון בשם TRH. ההרומון עובר בזרם הדם לבלוטה מיוחדת, שם הוא מפעיל שחרור אנזימים הממיסים את דופן הביצה ומאפשרים לעובר להשתחרר. המעגל העצבי הקריטי הזה, שאחראי לבקיעה, מתפתח ממש לפני האירוע ונעלם זמן קצר לאחר מכן. ללא TRH העוברים אינם מסוגלים לשחרר את האנזימים הנדרשים, מה שמוביל למותם בתוך הביצה.
קרא עוד
לממצאים יש השלכות אבולוציוניות משמעותיות, שכן הם חושפים את המנגנון העצבי שהיה נסתר במשך זמן רב, השולט בתהליך הבקיעה בקבוצת החולייתנים הגדולה ביותר. בעתיד, החוקרים מתכננים לחקור כיצד TRH ופקטורים נוירו-אנדוקריניים אחרים משפיעים על תהליך הבקיעה במינים נוספים. בנוסף לתובנות האבולוציוניות, המחקר מדגיש את היכולת המרשימה של עוברים לקבל החלטות שמשפיעות ישירות על הישרדותם, ומציע הבנה עמוקה יותר של האינטראקציה המורכבת בין נוירוביולוגיה והסתגלות סביבתית.
ד"ר גולן בעל תואר ראשון במדעי בעלי החיים ותואר שני ודוקטורט במדעי בעלי החיים ווטרנירה, שלושתם מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית.
קראו פחות
ד"ר ירדן כהן זכה במענק של המועצה האירופית למחקר
11 דצמבר, 2024
ברכותינו לד"ר ירדן כהן, מהמחלקה למדעי המוח במכון ויצמן למדע, על זכייתו במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC). מטרת המחקר היא להבין "איך המוח מלחין" – כלומר כיצד יוצאות לפועל התנהגויות מורכבות כדוגמת דיבור, ריקוד ונגינה. חיית המודל שתשמש את החוקרים היא ציפורי שיר מסוג קנרים – זמרים וירטואוזיים, המפיקים עושר של צלילים, המכונים הברות, ויוצרים רפרטואר עצום של שירים על-ידי שרשור הברות לפי כללים, הדומים בקבועי הזמן ובמורכבות שלהם להתנהגות אנושית. החוקרים מתעתדים ללמוד את המבנה האנטומי ואת פעילות המוח של קנרים בזמן שירה ולהשתמש בעושר ובמורכבות השירים כדי להבין איך המוח מחבר הברה להברה, מחיל כללי תחביר על תהליך זה ומלחין שירים למטרת משיכת בנות זוג והתחרות עם זכרים אחרים.
קרא עוד
ד"ר כהן בוגר תוכנית "תלפיות" של האוניברסיטה העברית ובעל תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה מהאוניברסיטה העברית.
צילום: איתי בלסון, מכון ויצמן למדע
קראו פחות
בוגרת העברית מונתה לתפקיד סמנכ"לית בכירה בחברת ולנס
10 דצמבר, 2024
ולנס סמיקונדקטור, ספקית מובילה של שבבים לתקשורת מהירה בתעשיות האודיו-וידאו והרכב, הודיעה על מינויה של גילי פרידמן כסמנכ"לית בכירה וראשת היחידה העסקית הרב-תחומית החדשה שהוקמה בחברה.
"אנו שמחים לקבל בברכה את גילי פרידמן כראש היחידה העסקית הרב-תחומית החדשה שלנו, הכוללת את שווקי האודיו-וידאו, תעשייה, ראייה ממוחשבת ורפואה", אמר גדעון בן-צבי, מנכ"ל החברה. "גילי מביאה איתה ניסיון של למעלה מ-17 שנה בהובלת מחלקות מכירות ופיתוח עסקי בחברות גלובליות מובילות בתעשיית השבבים. תחת ההובלה שלה, צוותי המכירות הגלובליים בסוני סמיקונדקטור ישראל וב-Altair, קבעו רקורד מוכח של צמיחה מרשימה בהכנסות, הן בשווקים קיימים והן בחדשים".
קרא עוד
"הגישה הרב-תחומית של גילי, המשלבת רתימת לקוחות, אסטרטגיית מכירות, שיווק וניהול פרויקטים, יחד עם המומחיות העמוקה שלה בטכנולוגיית שבבים, הופכת אותה למתאימה ביותר לתפקיד. אנו נרגשים שגילי מצטרפת לצוות ולנס ומצפים שהיא תשפיע באופן מיידי ומתמשך על הארגון שלנו", סיכם בן-צבי.
פרידמן כיהנה עד כה כסמנכ"לית מכירות ופיתוח עסקי בסוני סמיקונדקטור ישראל, לשעבר Altair Semiconductor. היא עברה במהירות לתפקידי ניהול ב-Altair לאחר שהצטרפה לחברה כמהנדסת תוכנה והתקדמה מניהול פרויקטים לניהול עסקי גלובלי.
"אני שמחה להצטרף לולנס סמיקונדקטור על מנת להוביל את שלב הצמיחה הבא שלה", אמרה פרידמן. "ההזדמנויות בתחום האודיו-וידאו, התעשייה, הראייה הממוחשבת והרפואה הן עצומות, עם שוק כולל של למעלה ממיליארד דולר. אני מצפה למנף את פתרונות התקשורת המהירה הייחודיים של ולנס כדי להאיץ את הצמיחה בנתח השוק ולהניע התקדמות לקראת היעדים הפיננסיים שלנו לשנת 2029".
גילי פרידמן בעלת תואר ראשון בהנדסת מחשבים מהאוניברסיטה העברית.
ברכותינו!
למקור >>>
צילום: לינקדאין
קראו פחות
פרופ' תמיר קליין זכה במענק של המועצה האירופית למחקר
9 דצמבר, 2024
ברכותינו לפרופ' תמיר קליין, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, על זכייתו במענק המחקר עבור הפרויקט "רזילפורסט", המכוון לחזק את העמידות של עצים ויערות לשינויי אקלים. מדי קיץ, מיליוני עצים באירופה ובישראל מתים כתוצאה מבצורות מתמשכות. במהלך תקופות אלו, בועות אוויר זעירות נוצרות בתוך צינורות ההובלה של העצים, וכתוצאה מכך עליהם מתייבשים עד כדי תמותה. במסגרת הפרויקט מתעתדים החוקרים למפות את שלבי התהליך, ללמוד כיצד עצים מתאוששים ממנו, לדרג מיני עצים שונים לפי מידת עמידותם ולבחון שיטות ייעור חדשות שיוכלו למנוע את התופעה.
פרופ' תמיר קליין בוגר תואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון של האוניברסיטה העברית.
קרא עוד
למקור >>>
צילום: מכון ויצמן למדע
קראו פחות