המגבלה על האפשרות להנפיק פנקסי צ'קים, שחלה על חייבים שעוברים הליך חדלות פירעון, משפיע בצורה שונה על חייבים שונים. המגבלה ממשיכה ללוות את החייבים גם לאחר תום ההליך, ועבור חלקם מהווה חסם משמעותי לשיקום וליציאה ממעגל העוני.
ד' הוא חרדי לשעבר בן 29, שבתהליך יציאתו מהדת משפחתו ניתקה עמו קשר והוא נותר חסר גב כלכלי ומשפחתי. הוא החל לצבור חובות לחברת הסלולר שלו ולבנק, ובהמשך הדרדר לחיות ברחוב. בעקבות חובותיו נפתח לו תיק בהוצאה לפועל וחשבונו עוקל, ולכן לא הייתה לו האפשרות להנפיק פנקסי צ'קים או לקבל כרטיס אשראי, מה שמנע ממנו את האפשרות להשיג דיור. ד' החליט להתאמץ לשנות את מצבו ואת אורח חייו, ולפרוע את חובותיו. כשנפגש עם עורך דין מטעם הסיוע המשפטי הציבורי בעניין זה, הובהר לו שיהיה עליו לעבוד, ולהשקיע מאמצים רבים כדי להחזיר את החובות. כשד' שאל מתי יוכל שוב לקבל פנקסי צ'קים, שיאפשרו לו להשיג דיור, נענה שהדבר לא יתאפשר – מפני שחייבים בעלי חשבון מוגבל אינם רשאים לקבל פנקסי צ'קים. למעשה, גם אם ד' ישלים את הליך פירעון החובות שלו על אף המכשולים שעומדים בדרכו במציאת דיור וביצירת חיי שגרה נורמטיביים, עדיין לא יוכל לקבל פנקסי צ'קים וכרטיס אשראי – בגלל סירוב של הבנקים לספק שירותים אלה למי שעברו הליך של חדלות פירעון. כלומר, למרות עבודתו הקשה ומאמציו של ד' הוא נותר במבוי סתום, שככל הנראה יאלץ אותו להמשיך ולחיות ברחוב וימנע את שיפור מצבו.
רקע
הליך חדלות פירעון הוא הליך להסדרת פירעון חובותיו של תאגיד או של אדם פרטי שחובותיו גבוהים מ-161,236.45 ₪ (הסכום נקבע על ידי שר המשפטים בהתאם לשיעור מדד המחירים לצרכן, ויש גם מסלולי חדלות פירעון לסכומים נמוכים מכך), שאין ביכולתם לשלם את חובותיהם במועדם. התהליך מוסדר היום בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (קדם לו הליך פשיטת רגל). מטרות ההליך כפי שהן מוגדרות בסעיף 1 לחוק, הן להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, למקסם את שיעור החוב שייפרע לנושים, ולקדם את שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים. ההליך מורכב מכמה שלבים, במהלכם החייב יחזיר חלק מחובותיו, ובסופו יוכל לקבל פטור מיתרת החובות במטרה לפתוח דף חדש ולנהל חיים תקינים מבחינה כלכלית. כחלק מהליך חדלות הפירעון מוטלות על החייב הגבלות משמעותיות, ביניהן איסור יציאה מהארץ, חובת דיווח שוטפת על הכנסות והוצאות, תשלומי החזרים חודשיים, וגם הגדרתו כלקוח מיוחד בבנק – הגדרה שלה מספר משמעויות, ביניהן מניעת שימוש בכרטיס אשראי וקבלת פנקסי צ'קים.
הזכות לקיום בכבוד הוכרה בדין הישראלי לראשונה בבג"ץ עמותת מחויבות, כחלק מן הזכות לכבוד האדם, והוגדרה כמינימום האמצעים החומריים שיאפשרו לאדם להתקיים בחברה שבה הוא חי – ביניהם מקום מגורים בו יוכל אדם לממש את פרטיותו ואת חיי משפחתו ולחסות מפגעי מזג האוויר. בפרשת חסן נ' ביטוח לאומי, עוגנה כחלק מן הזכות לקיום מינימלי בכבוד זכותו של הפרט לאפשרות לשפר את תנאי קיומו, כלומר לא להיות כלוא במעגל המצוקה ללא אפשרות להשתחרר ממנו.
צ'קים ודיור
צ'קים הם אמצעי תשלום נפוץ למדי בישראל, ולעיתים אף אמצעי התשלום היחיד האפשרי, במיוחד במקרה של תשלום שכר דירה. עבור אנשים חסרי בית, משמעות הסירוב להנפיק להם פנקסי צ'קים היא חוסר יכולת להשיג דיור נאות גם כשהדבר אפשרי להם מבחינה כלכלית, מפני שבעלי דירות באופן כמעט גורף אינם מוכנים להתקשר בחוזה שכירות מבלי לקבל צ'קים מראש, במיוחד עם מי שלא יכולים לספק ערבויות ובטחונות. בזמן הליך חדלות הפירעון, בית המשפט יכול להתיר לחייב לקבל פנקסי צ'קים לשימוש מוגבל במטרה מסוימת. עם זאת, במקרים רבים בנקים מסרבים להנפיק צ'קים ייעודיים כפי שמפרטות הוראות בית המשפט, ולכן גם אם ניתן היתר שכזה הבעיה נותרת בעיניה. גם לאחר תום ההליך וקבלת פטור מיתרת חובותיהם, שמם של מי שהשלימו אותו "מוכתם", ובנקים מסרבים לספק להם כרטיסי אשראי ופנקסי צ'קים, ללא קשר למצבם הכלכלי המשתפר. לכן, על מי שעוברים הליך של חדלות פירעון למעשה נגזרות שנים רצופות בהן אמצעי זה לא יהיה נגיש עבורם. כך, באופן אבסורדי, עצם העובדה שעברו הליך שמטרתו המוצהרת היא לשקמם ולשלבם מחדש במרקם החיים הכלכליים, מונעת מהם לנהל חיים כלכליים תקינים. אדם חדל פירעון בעל גב משפחתי וכלכלי, יוכל להתגבר על מגבלות אלה מבלי שהדבר ימנע את שיקומו ואת חזרתו לשוק העבודה ולחיי שגרה, כי עומדות בפניו האפשרויות להתגורר אצל משפחתו, או לעשות שימוש בצ'קים ובכרטיס אשראי של אדם קרוב. עבור חסרי בית, שברוב המוחלט של המקרים הם גם חסרי גב משפחתי יציב, בחלק מהמקרים התוצאה היא מגורים בתנאים מחפירים, שהם האופציה היחידה בה תשלום במזומן הוא אפשרי. במקרים אחרים התוצאה היא חיים ברחוב. כלומר, כשמדובר באדם חסר בית מגבלות אלה במקרים רבים מונעות את שיקומו וחוסמות את אפשרות יציאתו ממעגל העוני ומהחיים ברחוב.
לתאגידים בנקאיים בישראל מעמד של גופים דו מהותיים, עליהם חלות חובות שונות מן המנהל הציבורי, ביניהן החובה לפעול בסבירות, בהגינות, ובמידתיות. נוסף על כך, הבנקים כפופים להסדרה, כמו חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981 שקובע סטנדרט התנהגות וחובות של בנקים כלפי לקוחותיהם. סעיף 2 לחוק מגדיר רשימת שירותים שבנק לא יסרב סירוב בלתי סביר לספקם, אך הנפקת צ'קים וכרטיס אשראי לא נמנים עמם, והסעיף אף מציין כי "אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח". הוראה 422 של המפקח על הבנקים מחייבת בנקים לא לסרב לפתוח חשבון ללקוח רק משום שהוא עובר או עבר הליך חדלות פירעון, אך מציינת שבקשה להנפקת צ'קים תיבחן לגופה "תוך התחשבות במכלול הנסיבות, ובכפוף לכל דין". בדברי ההסבר להוראה אף צוין שצ'קים הם אמצעי תשלום רווח ושההתקשרות עם בעלי דירות אינה אפשרית בלעדיו, ובהמשך לכך נכתב שמצופה מהבנק לבחון כל בקשה לגופה ובהתאם לנסיבותיה. אולם בד בבד מובהר בדברי ההסבר כי "חלף בדיקה פרטנית של כל בקשה, תאגיד בנקאי רשאי להחליט להנפיק פנקסי צ'קים ללקוחותיו על סמך קריטריונים שקבע מראש". בפועל, הבנקים אינם בוחנים בקשות אלה לגופן אלא מסרבים לספק שירותים אלה באופן גורף ללקוחות שעברו הליך חדלות פירעון. מרבית הבנקים נוהגים לאשר בקשות לפנקסי צ'קים ולכרטיסי אשראי רק בחלוף שבע שנים מתום הליך חדלות הפירעון, אף אם ללקוחות אלו יש הכנסה קבועה והם אינם מצויים בחובות.
פגיעה לא מידתית ולא נחוצה
הגבלת האמצעים הכלכליים והאשראי הניתן לחייבים בזמן הליך חדלות פירעון היא אמצעי הגיוני ואף חיוני להצלחת ההליך. היא נועדה לוודא שהחייב יפרע את חובותיו לנושים כמוסכם בהסדר החוב ולא ישתמש בכספו למטרות אחרות או יצבור חובות נוספים. כך הוא יוכל בסופו של דבר לקבל סיוע ופטור מיתרת חובותיו. ניתן לראות הגבלה זו כהכרחית על מנת לאפשר את הוויתור על יתרת חובותיו של החייב, שתביא לשיקומו הכלכלי. עם זאת, כאמור, הן אינן משפיעות באותו האופן ובאותה העוצמה על כלל החייבים שעוברים את ההליך. בפועל, דווקא מי שזקוקים ביותר לשיקום כלכלי ואישי הם אלה שהדבר נמנע מהם בגלל כללי ההליך עצמם. רובם המוחלט של דרי הרחוב הם בעלי תיקים בהוצאה לפועל, והיעדר האפשרות לקבל צ'קים גם כשהם עובדים ופועלים לפרוע את חובותיהם מהווה עבורם חסם משמעותי ליציאה מהחיים ברחוב ולקיום בכבוד. מטרתו של חוק חדלות פירעון היא לשפר את מצבם של חייבים ולאפשר להם לפתוח דף חדש. אך התחולה חסרת ההבחנות של מגבלותיו על כלל החייבים, ללא התחשבות במצבם וברקע שלהם, מביאה לפגיעה בזכותם של החייבים החלשים ביותר לאפשרות לשפר את מצבם, שהיא חלק מהזכות לקיום בכבוד (גם על פי הסטנדרט המינימלי שבדין הישראלי).
הסירוב של בנקים לספק פנקסי צ'קים למי שבעבר היו מצויים בחובות גבוהים שלא היה ביכולתם להחזירם במלואם ובמועדם, עשוי להישמע סביר על פניו. בכך הבנק מגן על האינטרס שלו כגוף בעל אינטרס רווחי, ועל האינטרס של יתר לקוחותיו שעל נכסיהם הוא מופקד. אולם, כשסירוב זה נעשה באופן גורף, וללא התחשבות במשתנים כגון המצב הפיננסי הנוכחי, קיומה של הכנסה קבועה ויציבות כלכלית לאורך זמן, הוא אינו עומד בדרישות הסבירות והמידתיות שחלות על הבנקים כגופים דו-מהותיים. הוראה 422 של המפקח על הבנקים התירה לקבוע מראש קריטריונים להחלטה בבקשה להנפקת צ'קים, אך ספק אם סירוב גורף לכל מי שעבר הליך חדלות פירעון בשבע השנים הקודמות מהווה מבחן חלופי ראוי לבחינת בקשות באופן פרטני. כאמור, ההוראה עצמה קובעת שסירוב לפתוח חשבון בנק ללקוח רק משום שעבר הליך חדלות פירעון הוא סירוב בלתי סביר, ולכן קשה לראות כיצד סירוב זהה לספק שירותים אחרים כן ייחשב סביר. הסירוב הגורף לספק שירותים אלה אף יכול להוות אפליה פסולה שאינה מתבססת על שוני רלוונטי: בקשה להנפקת פנקסי צ'קים של לקוח שעבר הליך חדלות פירעון – גם אם הוא בעל הכנסה קבועה ויציבה כבר תקופה ארוכה – תסורב, בעוד בקשה זהה של לקוח אחר שמצבו הפיננסי זהה לשלו – אך לא עבר תהליך חדלות פירעון – תאושר. יתרה מכך, כבר נטען בעבר שהנפקת פנקסי צ'קים אינה מהווה מתן אשראי ללקוח נוכח אפשרות הבנק שלא לכבד צ'ק בהיעדר יתרה מספקת בחשבון, ולכן הסירוב להנפיקם הוא בפועל מכשול לרגליהם של הלקוחות המסורבים ותו לא. כלומר, חוסר האפשרות לקבל צ'קים פוגעת בכלל לקוחות הבנקים שעברו תהליך חדלות פירעון, אך כשמדובר בלקוחות חסרי בית ועניים הפגיעה הופכת להרסנית במיוחד. מצב זה נוגד באופן ברור את כוונת המחוקק והמפקח, לפיה לקוחות זכאים ליחס הוגן וראוי, והבנקים אינם רשאים להקשות עליהם ולסרב לבקשותיהם ללא בדיקה והתייחסות עניינית למצבם.
כדי לפתור או לכל הפחות לצמצם את הבעיה יש להגמיש את הליך קבלת הצ'קים הייעודיים לשכירות במהלך הליך חדלות הפירעון, ולחייב את הבנקים לציית להיתרים אלה ולהנפיק את הצ'קים הדרושים, כדי למנוע ככל הניתן פגיעה לא מידתית בחייבים. בנוסף יש להסדיר את הנושא בקרב הבנקים, וליצור הליך סדור בעל קריטריונים ומבחנים ברורים לבחינה פרטנית, שיקבע באיזה מקרים בנק רשאי לסרב להנפיק צ'קים ללקוח. הליך שיחייב את הבנקים להתחשב בשיקולים רלוונטיים כמו הכנסה ושמירה על יציבות כלכלית, מבלי להשאיר פתח להחלת קריטריונים שרירותיים וגורפים, יוכל לאזן בין האינטרס של הבנקים כגופים מסחריים, לבין זכותם של הלקוחות ליחס הוגן ומידתי והשאיפה לאפשר להם להשתקם ולהתקיים בכבוד.
תודה לעמית צור ולתום בלק מעמותת מגרש ביתי על הסיוע הרב בהכנת הפוסט.
