home

לתוצאות הבחירות לכנסת ה 25 בנובמבר 2022 יש השלכות קשות בהקשר של הגדלת התמיכה וההתחזקות של גורמים גזענים ואנטי-ערבים, וכניסתם הצפויה למוקדי הכוח בממשלה. הדבר כמובן מדאיג אותנו באקורד ואנחנו נערכים לפתח מענים לאתגרים הגדולים שהמצב החדש מציב בפנינו. עם זאת, חשוב  לנו לשתף בהצלחה משמעותית של אקורד בהקשר של עידוד ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות האחרונות.

השתתפות של קבוצות מיעוט במערכת הדמוקרטית היא סממן מרכזי של דמוקרטיה תקינה ומתפקדת, שבה אזרחים המשתייכים לקבוצות מיעוט נתפסים ותופסים עצמם כמשתתפים מלאים ושווים במגרש הפוליטי. מתוך כך, במהלך ארבע מערכות הבחירות האחרונות בישראל, מחלקת המחקר באקורד הובילה מחקרים שעוסקים  בהבנת הגורמים הפסיכולוגיים-חברתיים-פוליטיים שקשורים להצבעה ובחינת מהלכים להעלאת שיעור ההצבעה בחברה הערבית.

כחלק מפעילות זו, אקורד הובילה ביום הבחירות לכנסת ה-25 (1.11.22) מהלך ייחודי וראשון מסוגו שמטרתו היתה להנגיש מידע אמין, המבוסס על נתוני אמת, אודות שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים באופן כללי וביישובים נבחרים, מתוך הנחה שמידע זה עשוי לעודד הצבעה בחברה הערבית. מהלך זה כלל הקמת מערך איסוף של משקיפים שדיווחו על מספר המצביעים לאורך היום בקלפיות שונות; צוות מחקר שפיתח מודל ניבוי סטטיסטי על בסיס תוצאות בחירות קודמות ועיבד את הדיווחים מהשטח, כולל הצלבת מידע עם גורמים נוספים, על מנת לנבא את אחוז ההצבעה הכללי בחברה הערבית לאורך היום ובסיומו; וכן הפצה של המידע בתקשורת וברשתות החברתיות כדי להנגיש את המידע באופן הרחב ביותר ובזמן אמת.

בזכות מהלך זה הצלחנו לפרסם מידע מדויק אודות אחוז ההצבעה כבר בשעה 20:00, שעתיים לפני סגירת הקלפיות. מודל הניבוי שלנו העריך כי אחוז ההצבעה בחברה הערבית בעת סגירת הקלפיות יהיה 54%. ואכן, אחוז ההצבעה בחברה הערבית (כפי שחושב על ידי גופים שונים) מראה כי המודל ניבא בסטייה של פחות מאחוז אחד את שיעור ההצבעה בפועל, שעמד על53.2% .

אנחנו מאוד גאים בהצלחה של המודל שבנינו ובתרומה שלנו למהלכי עידוד הצבעה של האזרחים הערבים.

הגרף המצורף מראה את אחוז ההצבעה המצטבר בחברה הערבית לפי מודל הניבוי של אקורד בחתך שעות בבחירות לכנסת ה -25.

הקמפוסים במוסדות להשכלה גבוהה מזמנים אפשרות ייחודית למפגש בין הקבוצות השונות בחברה. בישראל, שבה רבות ורבים חיים, לומדים ועובדים במרחבים שאינם משותפים, האקדמיה היא מרחב למפגש ראשון בין קבוצות שונות. מערכת היחסים בין הסטודנטיות והסטודנטים מהקבוצות השונות, ערביות וערבים, חרדיות וחרדים, יוצאות ויוצאי אתיופיה, חילוניות וחילונים ועוד, היא הזדמנות חברתית רבת-חשיבות הממצבת את הקמפוסים כזירה בעלת פוטנציאל רב וייחודי לשיפור היחסים בין הקבוצות. פוטנציאל זה גם מציב אתגר, כמובן. הימצאותן של קבוצות שונות של סטודנטיות וסטודנטים בקמפוס מעוררת מתחים חברתיים ולאומיים, והם עולים אל פני השטח בכיתות, במשרדים, בשער, במעונות ובמרחב הכללי של מוסדות הלימוד. מדריך יישומי זה נועד לסייע למרצות ולמרצים לנצל את האפשרות יוצאת-הדופן שמזמנת הכיתה ובכך לתרום ליצירת קמפוס שאיננו רק שיקוף של החברה שבה הוא מתקיים, אלא זירה המתווה דרך לעתיד משותף.

״המדריך לכיתה המכילה באקדמיה״  מציע פרקטיקות לקידום הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות. שאפשר לשזרן במערכי השיעורים. הפרקטיקות אינן תלויות תוכן מסוים ומתאימות לתחומי דעת שונים, להרכבים חברתיים שונים ולחללים פיזיים שונים. המדריך מבוסס על מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית, תחומים רלוונטיים אחרים וראיונות איכותניים עם מומחיות ומומחים, מרצות, מרצים, סטודנטיות וסטודנטים במוסדות שונים בישראל.

יותר מ-200 משתתפות ומשתתפים נכחו בהשקת המדריך לכיתה המכילה ב20/10/22. פתחו את האירוע מנכ"לי מרכז אקורד ועמותת יוזמות אברהם, ואחריהם בירכו פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא לאסטרטגיה ומגוון באוניברסיטה העברית, ואלי בוך, מנהל פילנתרופיה בקרן אדמונד דה רוטשילד.

ארבע דוברות מכובדות ומרכזיות מאוד בזירה האקדמי בישראל קראו והגיבו למדריך בהשקה:

• פרופ' סראב אבו רביעה-קווידר, סגנית נשיא למגוון והכלה, אוניברסיטת בן גוריון
• פרופ' עדי זלצברג, סגנית נשיא לגיוון והכללה, הטכניון 
• עו"ד שרון אברהם -ויס, מנהלת הנציבות לשוויון ומגוון, אוניברסיטת תל אביב
• ד"ר יוספה טביב-כליף, מנהלת התוכנית לקידום גיוון שותפות והכלה באקדמיה, חברת סגל בחוג ללימודי חינוך במכללת דוד ילין.

צפייה מהנה!

הקלטת הוובינר >>

המצגת שהוצגה בהשקה >>

מייד יצאנו לסקר בזק כדי לבחון עמדות של יהודים וערבים ביחס לפיגועים אלה ולאלימות לאומנית בכלל. 

הסקר מצא פערים עצומים בין העמדות שיהודים מייחסים לאזרחים ערבים לגבי פעילות אלימה, לבין עמדות של אזרחים ערבים בפועל. 

הסקר קיבל חשיפה נרחבת בכלי התקשורת, כולל במהדורת החדשות של ערוץ 12, וכן ברשתות החברתיות. 

אנו מאמינים שחשיפת הפער בין מה שיהודים חושבים על היחס של אזרחים ערבים לפיגועים לבין מה שהם חושבים באמת תרמה לעצירת הסחף של זעם ציבורי מכליל כלפי האזרחים הערבים.

הודעה לגבי ממצאי הסקר המפורטים >>

שיעור התעסוקה אצל גברים חרדים גדל אמנם, ועומד על 51% אך הוא מדשדש זה כמה שנים ויעדי הממשלה לשנת 2020 לא הושגו. הם הועתקו ליעדי 2030, אך נראה כי ללא פרצת דרך משמעותית הם לא יהיו ברי השגה.

על מנת להעמיד לרשות השדה ידע רלוונטי וכלים אפקטיביים לקידום תעסוקת חרדים, יצא מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, למחקר מקיף בנושא. המחקר נועד לזהות את המימדים הפסיכולוגיים-חברתיים שמשפיעים על החלטות של מעסיקים ביחס למועמדות ומועמדים מהחברה החרדית ואשר משמשים כחסמים סמויים לקליטתם. בין היתר זיהה המחקר תפיסות סטראוטיפיות מכלילות כלפי חרדים, רגשות כלפי חרדים, הנחות לגבי התנהגותם והשתלבותם של חרדים בסביבה שהרוב בה חילונים ועוד.

ממצאים אלה יכולים להסביר את ההישגים החלקיים בלבד בקידום תעסוקת חרדים. אולם הפסיכולוגיה החברתית מאפשרת לא רק לזהות חסמים אלא גם לצמצם אותם ולהשפיע על רגשות ועמדות בין קבוצות. המשמעות היישומית של הדברים היא שניתן לעבוד עם מעסיקים באופן שילמדו לראות חרדים כקבוצה הטרוגנית שחבריה מגוונים ושנים זה מזה. ניתן גם להקנות למעסיקים כלים להתגבר על הטיות ודעות קדומות; במקביל ניתן גם לעבוד עם מועמדים חרדים ולהקנות להם כלים שיאפשרו להם לסמן בזמן הראיון למראיין.ת שהם שונים מהדמות הסטראוטיפית שמעסיקים רואים לנגד עיניהם.

לממצאי המחקר >>
דה מרקר >>
מעריב >>
כלכליסט >>