מחקר לבחינת עמדות תפיסות ורגשות של מעסיקים כלפי העסקת חרדים בענפי המשק השונים: הייטק, פיננסי, תעשייה ותשתיות
באיזו מידה מעסיקים מוכנים לעבוד עם חרדיות וחרדים. מה הן התועלות הנתפסות מהעסקת חרדים ומהן החששות? האם הרגשות והיחסים המורכבים בין חרדים וחילונים משפיעים על המוכנות או אי מוכנות לעבוד עם חרדים וחרדיות? עד כמה החרדים נתפסים כבעלי יכולות ומיומנויות תעסוקתיות? ומה חושבים מעסיקים שכבר עובדים עם חרדיות וחרדים, האם הם מדווחים על הערכה מקצועית ורגשות חיוביים יותר או לא?
שיעור התעסוקה אצל גברים חרדים גדל אמנם, ועומד על 51% אך הוא מדשדש זה כמה שנים ויעדי הממשלה לשנת 2020 לא הושגו. הם הועתקו ליעדי 2030, אך נראה כי ללא פרצת דרך משמעותית הם לא יהיו ברי השגה.
על מנת להעמיד לרשות השדה ידע רלוונטי וכלים אפקטיביים לקידום תעסוקת חרדים, יצא מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, למחקר מקיף בנושא. המחקר נועד לזהות את המימדים הפסיכולוגיים-חברתיים שמשפיעים על החלטות של מעסיקים ביחס למועמדות ומועמדים מהחברה החרדית ואשר משמשים כחסמים סמויים לקליטתם. בין היתר זיהה המחקר תפיסות סטראוטיפיות מכלילות כלפי חרדים, רגשות כלפי חרדים, הנחות לגבי התנהגותם והשתלבותם של חרדים בסביבה שהרוב בה חילונים ועוד.
ממצאים אלה יכולים להסביר את ההישגים החלקיים בלבד בקידום תעסוקת חרדים. אולם הפסיכולוגיה החברתית מאפשרת לא רק לזהות חסמים אלא גם לצמצם אותם ולהשפיע על רגשות ועמדות בין קבוצות. המשמעות היישומית של הדברים היא שניתן לעבוד עם מעסיקים באופן שילמדו לראות חרדים כקבוצה הטרוגנית שחבריה מגוונים ושנים זה מזה. ניתן גם להקנות למעסיקים כלים להתגבר על הטיות ודעות קדומות; במקביל ניתן גם לעבוד עם מועמדים חרדים ולהקנות להם כלים שיאפשרו להם לסמן בזמן הראיון למראיין.ת שהם שונים מהדמות הסטראוטיפית שמעסיקים רואים לנגד עיניהם.
לממצאי המחקר >>
דה מרקר >>
מעריב >>
כלכליסט >>