home

המחקר כלל שלוש מדידות חוזרות בקרב מדגם ארצי (בהן דוגמים את אותם משיבים לאורך זמן), במטרה לזהות מגמות שינוי בעמדות, רגשות ותפיסות של יהודים וערבים, אלה כלפי אלה, לאחר האירועים במאי 2021.  

מרכז אקורד הינו ארגון אקדמי-חברתי ייחודי, החותר לפתח ולהנגיש ידע מדעי וחדשני בפסיכולוגיה חברתית, כדי לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות והאתניות השונות בחברה הישראלית, ובין החברה הישראלית לחברות השכנות במרחב. 

המחקר בוצע בהובלת קבוצת חוקרות וחוקרים -  יארא נאסר, לי אלדר טל אוריאן הראל, וד"ר יוסי חסון. 

 

מדידה שלישית – דצמבר 2021

המדידה השלישית נערכה בחודש דצמבר 2021, כשבעה חודשים לאחר אירועי מאי. מדידה זו כללה את אותם משיבים מהחברה היהודית והערבית אשר נדגמו במחקר של חודש יולי וספטמבר (355 יהודים ו-295 ערבים, לאחר נשירת חלק מהמשיבים).

ממצאי המדידה מצביעים על מגמות שינוי מעורבות בין המדידה הראשונה, שערכנו בחודש יולי, לזו השלישית של ספטמבר. בחלק מההיבטים, כמו מידות הכעס והאמפתיה שחשות הקבוצות זו כלפי זו, יחסי יהודים-ערבים נמצאים במגמת התאוששות לאחר ההסלמה במאי 2021. ממצאי המחקר מראים כי התאוששות זו קשורה במספר גורמים, כמו עבודה משותפת ומפגש חיובי בין הקבוצות. מנגד, נראה שישנם רגשות עמוקים - שנאה ופחד - שלא התאוששו גם עם חלוף חצי שנה, וכן תחושת אי אמון אשר אף נמצאת במגמת עלייה בקרב יהודים וערבים כאחד.

רגשות ותפיסות שליליות אלו עלולים להעיד על מה שקורה מתחת לפני השטח ועל הצעדים הנדרשים כדי לחסן יחסים בין יהודים לערבים מפני השפעתם של אירועי הסלמה.

למצגת ממצאי המחקר- דגימה שלישית דצמבר 2021 וסיכום ממצאי שלוש המדידות

הקלטה של הוובינר- דגימת דצמבר 2021 וסיכום ממצאי שלוש המדידות 

סיכום - יחסי יהודים-ערבים ב-2021

 

מדידה שנייה- ספטמבר 2021 

המדידה השנייה נערכה בחודש ספטמבר 2021, כארבעה חודשים לאחר אירועי מאי. מדידה זו כללה את אותם משיבים מהחברה היהודית והערבית אשר נדגמו במחקר של חודש יולי (401  יהודים ו-397 ערבים לאחר נשירה של חלק מהמשיבים). 

ממצאי המדידה מצביעים על מגמות שינוי מעורבות בין המדידה הראשונה, שערכנו בחודש יולי, לזו השנייה של ספטמבר. מצד אחד, הממצאים מצביעים על מגמות חיוביות של שינוי בקרב יהודים וערבים: עלייה במוטיבציה לקרבה ובמידת האמפתיה וירידה במידת הכעס כלפי הקבוצה השנייה. מצד שני, ישנן מגמות שליליות בקרב ערבים: עלייה במידת הפחד, באי האמון ובשנאה כלפי יהודים. 

המחקר גם מעלה ממצאים מרתקים וחדשניים לגבי  הקשר בין עבודה של יהודים וערבים במקומות עבודה מגוונים (שבהם עובדים גם יהודים וגם ערבים) לבין עמדות ותפיסות לגבי הקבוצה השנייה. 

לממצאי המחקר – דגימה שנייה ספטמבר 2021 והשוואה לדגימת יולי 2021

 

מדידה ראשונה- יולי 2021  

המדידה הראשונה, שנערכה באמצע חודש יולי 2021, העלתה מספר ממצאים קשים ברגשות ובייחוסים של כל צד כלפי הצד השני בעקבות האירועים האלימים, אך יחד עם זאת גם מספר ממצאים מעודדים, בעיקר על המתרחש בערים המעורבות ועל הרצון להתקרב זה אל זה. 

המחקר נערך על מדגם יהודי וערבי של כ-1,000 משיבים (500 בכל צד), בין התאריכים 13-22 ביולי 2021 – חודשיים לאחר "אירועי מאי". המדגמים שוקללו באופן שמשקף את האוכלוסיות מבחינת מגדר, גיל, נטייה פוליטית ורמת דתיות. מרבית המשיבים הגיעו מערים לא מעורבות (יהודים – כ-77%, ערבים - כ-79%) ומקצת מערים מעורבות (יהודים – כ-23% וערבים – כ-21%). 

הממצאים של המחקר קשים ומעוררי דאגה וקוראים לנו לפעולה. אבל אל לנו לאבד תקווה. על סמך הממצאים יש ביכולתנו לזהות את מרחבי ההשפעה הרלוונטיים ביותר לשיפור יחסי ערבים-יהודים: הנרטיבים והרגשות כלפי חיים משותפים, העמדות הקשורות לחינוך ולילדים, העמדות הקשורות לשילוב בתעסוקה והעמדות כלפי מדיניות לקידום חיים משותפים. 

מצגת מורחבת של הממצאים – דגימת יולי 2021

כתבה שפורסמה בידיעות אחרונות ב- 27/9/21

אינפוגרפיקה מסכמת של הממצאים – דגימת  יולי 2021

מצגת שהוצגה בוובינר - דגימת יולי 2021

הקלטה של הוובינר- דגימת יולי 2021

 

/ مؤشر الشراكة 2021: تصورات الشبيبة العرب واليهود في إسرائيل بعد أحداث التصعيد في أيار\مايو والمواجهة التربوية المطلوبة في أعقابها

מה מרגישים בני ובנות נוער לאחר אירועי ההסלמה במאי 2021? כיצד הם סבורים שיש לפעול בעקבותיהם? האם השתנו העמדות של בני נוער יהודים וערבים אלה כלפי אלה בהשוואה לשנים קודמות? כיצד התייחסו בבתי הספר לאירועים ומהו תפקידם החינוכי בעתות משבר?

 

האירועים האלימים בין יהודים לערבים שהתרחשו במהלך חודש מאי 2021 היו בעלי השלכות קשות ומטלטלות בהקשר של חיים משותפים. בני ובנות נוער בישראל חוו אותם במלוא העוצמה – בין אם באופן ישיר במרחב הציבורי, דרך משפחותיהם וסביבתם הקרובה, או באופן מתווך דרך כלי התקשורת והרשתות החברתיות. 

על כן, בחרנו במרכז אקורד להעמיד בליבו של דוח מדד השותפות השנתי – הממפה זו השנה הרביעית תפיסות, רגשות, עמדות והתנהגויות בין קבוצתיות בקרב בני נוער יהודים חילונים, דתיים, חרדים וערבים בישראל - את בחינת ההשלכה של אירועי ההסלמה במאי. זאת במטרה להנגיש לאנשי ונשות חינוך וקובעי מדיניות ידע ותובנות שיסייעו להם לפעול ברמה החינוכית לשיקום מערכת היחסים בין האזרחים היהודים והערבים.

אנו מזמינים אתכם ואתכן – ארגוני חינוך, בעלי ובעלות תפקידים במערכת החינוך, אנשי ונשות חינוך וכן את כל העוסקים בחיים משותפים וביחסי ערבים-יהודים – להיכנס ולקרוא את הדוח המלא, בו מוצגים ממצאי המדד המלאים, ומוצגות המלצות יישומיות וכלים פסיכולוגיים להתמודדות חינוכית עם המתחים והמשקעים שנותרו בקרב בני הנוער היהודים והערבים אחרי אירועי ההסלמה. 

 

מדד השותפות 2021 - הדוח המלא (עברית) >>

מדד השותפות 2021 - תקציר (עברית) >>

مقياس الشراكة 2021 - ملخص (بالعربية) >>

הצגת ממצאי מדד השותפות 2021 - שירה רן (30.11.21) >>

הצגת המלצות לפעולה חינוכית - עידו אורן (30.11.21) >>

הצגת תובנות ונקודות למחשבה - פרופ' עירן הלפרין (30.11.21) >>

 

לממצאי מדד השותפות 2020 - לחצו כאן

 

אנחנו במרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, פועלים במשך כל השנה בשדה היחסים בין הקבוצות בחברה ובימים אלה מתאימים את הפעילות למציאות החדשה ע"י פיתוח פרקטיקות חדשות כדי להתמודד עם האתגרים החדשים בשדות הפעולה השונים שלנו: חינוך לחיים משותפים, תעסוקה שוויונית ועוד.

על כל אלה ועוד מוזמנים לקרוא במידעון ששלח רון גרליץ, מנכ"ל אקורד. זה המידעון הראשון ששלח מאז כניסתו לתפקיד ובו גם פרט את תפיסתו לגבי הארגון ומקומו בעולם השינוי החברתי.

גם בצל כל האתגרים שכולנו מתמודדים עימם, אנחנו באקורד מאחלים פסח שמח לכל החוגגים, ולכולנו – אביב שמח שיביא איתו במהרה מזור למגפה, בריאות טובה והרבה אמונה בכוח המשותף של אזרחי ישראל והעולם לפעול ביחד למען עתיד טוב יותר.

 

אפריל 2020

כותרת: כניסתי לתפקיד מנכ"ל אקורד, התמודדות עם משבר הקורונה וברכת חג שמח

תומכים וידידים,

אני כותב לכם בימים קשים שבהם העולם כולו מתמודד עם משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים.זה גם המידעון הראשון שאני שולח לכם מאז כניסתי לתפקיד מנכ"ל אקורד באוקטובר 2019.רציתי לספר לכם בקצרה על עצמי, מדוע בחרתי להצטרף לאקורד, מהי תפיסתי בנוגע לתפקיד הארגון, וכמובן איך אנחנו מתמודדים עם משבר הקורונה.

את הקריירה המקצועית שלי התחלתי בהייטק. עם סיום לימודיי לתואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית עבדתי בישראל ובעמק הסיליקון בקליפורניה כראש צוות פיתוח תוכנה ואלגוריתמים. לאחר כמה שנים החלטתי לעבור לעיסוק בשינוי חברתי. עשיתי זאת כי האמנתי שבתחומים רבים בחברה בישראל נדרש שינוי עמוק וקיוויתי לתרוםלכך. לאחר סיום תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, מוניתי בתחילת 2009 למנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, ארגון יהודי-ערבי הפועל לקידום שוויון וחברה משותפת לאזרחים היהודים והערבים. מילאתי תפקיד זה במשך יותר מעשר שנים, ואני גאה לספר שבמסגרתו הצלחתי, יחד שותפיי הערבים לניהול ועם צוות יהודי-ערבי נחוש ומקצועי, לחולל שינויים חשובים במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים ובמערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים.

התובנה העיקרית שלי עם סיום תפקידי הקודם ועם כניסתי לאקורד היא שמרחב הפעולה לשינוי חברתי בישראל מלא בהזדמנויות לחולל שינויים משמעותיים. גם בנסיבות הציבוריות והפוליטיות המורכבות שבתוכן אנחנו פועלים, יש הזדמנויות רבות שלעיתים קרובות מדי אינן מנוצלות. לאקורד נכנסתי עם חוויה שאפשר גם אפשר לשנות את המציאות. בעבודה קשה ומקצועיתאפשר לא פעם לשנות מציאות ולקצור הצלחות גדולות. עוד על תובנותיי עם סיום תפקידי הקודם אפשר לקרוא במאמר שכתבתי ובריאיון איתי במוסף הארץ.

חשוב לי להודות לפרופ' עירן הלפרין, המייסד והיו"ר שותף של אקורד, ולרוני רובינשטיין, היו"ר השותפה,על האמון שנתנו בי כשבחרו בי להוביל את הארגן החשוב הזה, וגם לד"ר דניאל שני, שניהלה את הארגון לפניי והעבירה לי ארגון עם תשתיות מעולות ובעלות ערך לשנים ארוכות.

הצטרפתי לאקורד כי אני מאמין שהידע האקדמי בפסיכולוגיה חברתית בתחום של יחסים בין קבוצות חיונילכל מי שרוצה לחולל שינוי מרחיק לכת במערכת היחסים בין הקבוצות השונות בחברה בישראל ובין החברה הישראלית לחברות השכנות במרחב שלנו. אני מאמין בכל לבי שאם נצליח להטמיע את הידע המדעי בתחום של שינוי תודעה בפעולתם של גופים וארגונים הפועלים בשדה מערכת היחסים בין קבוצות בחברה, נוכל להתקדם לעבר הגשמת החזון של אקורדולקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים יותר בין הקבוצות החברתיות והאתניות השונות בחברה בישראל.מתוך כך, נוכל גם לקדם תודעה ומעשים שתומכים בחתירה לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני והגעה להסכם שלום.

שמחתי מאוד למצוא בארגון צוות מקצועי מן המעלה הראשונה,שהצליח לפתח מודלים וכלים מוצלחים להגשמת חזון הארגון וליישם אותם בשטח על ידי התערבויות רחבות ומשמעותיות בתחומי החינוך לשותפות והתעסוקה, המהווים אבני יסוד של חברה שוויונית, סובלנית ומכבדת. התערבויות אלה כבר קצרו הצלחות, ומוכיחות את האפקטיביות של הטמעת הידע המדעי בתחום שינוי התודעה בפעולתם של שחקנים בשדה.כמנכ"ל בכוונתי לפעול כדי להרחיב ולהעמיק את ההשפעה של אקורד בתחומים אלה, ולהוביל את הארגוןלפעולה בתחומים נוספים. אני מאמין שאקורד צריך להיות הכתובת המרכזית לכל מי שרוצה לחולל שינוי תודעתיבהקשר של יחסים בין הקבוצות בחברה בישראל ובתחום החתירה לשלום ישראלי-פלסטיני,ושבכך נוכל לתרום לשינוי העמוק שנדרש כל כך במציאות חיינו.

בימים אלה אנו נערכים להתמודד עם מגפת הקורונה ועם השלכותיה על החברה ועל תחומי הפעולה של אקורד. תחום התעסוקה הפועל לקידום שוק תעסוקה שוויוני ומגוון נערך לשינוי דרמטי, ממצב של משק בתעסוקה כמעט מלאה, המהווה רקע נוח יחסית לקידום תעסוקה מגוונת, למשק עם שיעורי אבטלה עצומים, שמקשה מאוד עלקידום תעסוקה מגוונת.אנו מפתחים כלים והתערבויות שמטרתם לשמר מחויבות של מעסיקים לגיוון והכלה גם בתקופה זו של צמצום פעילות ופרידה מעובדים, וגם אחר כך, בתקופה שבה המעסיקים יתחילו להחזיר את העובדים, כדי לוודא שהקליטה חזרה בעבודה תהיה אף היא שוויוניות.

תחום החינוך לשותפות פועל על רקע מציאות חדשה לחלוטין במערכת החינוך. עם פרוץ המשבר התחלנו בפיתוח מערכי שיעור שמטרתם לתת מענה מותאם ואיכותי למורים ולאנשי חינוך מול אתגרי הלמידה מרחוק. מערכי השיעורים נוגעים בסוגיות אקטואליות בתחום יחסים בין קבוצות, כגון התחזקות הסטריאוטיפים כלפי החברה החרדית או מצבה של החברה הערבית בהשוואה למשקלה בקרב צוותי הרפואה, ומאפשרים מבט חדשני מתחום היחסים בין קבוצות מעולם הפסיכולוגיה החברתית. אנחנו גאים שהמערכים הראשונים פותחו בקצב בזק וברמה גבוהה מאוד, והם כבר מוכנים ונמצאים בשימוש אצל מורים רבים.

תחום המחקר פועל לסכם את הניתוח של שני מחקרים פורצי דרך הקשורים למערכות הבחירות האחרונות,אחד בנושא הצבעת אזרחים ערבים והשני בנושא שותפות פוליטית יהודית-ערבית. מלבד זאת, גם תחום המחקר נערך לפתח מענה מחקרי לאתגרים החדשים בעולמותהחינוך לשותפות והתעסוקה.

תחום פיתוח ידע ולמידה מוביל את המעבר של אקורד מפעולה בפלטפורמה פרונטלית לפלטפורמה דיגיטליתבכל התחומים. תחום זה גם מוביל את גיבוש האמירה הציבורית של אקורד ביחס למגפה ולהשפעותיהמתוך הפרספקטיבה של פסיכולוגיה חברתית ויחסים בין קבוצות. על הקשר שבין משבר הקורונה ליחסים בין קבוצות כבר פרסמנו חמש נקודות למחשבה ופעולה: על שוויון ועל העיוורון, על כך שכולנו נגד הקורונה, על החובה לא להיכנע להכללות, על הצורך ליצור קשרים, ועל החשיבות המדעית של הגברת התקווה דווקא בימים אלה. אני מזמין אתכם לקרוא כאן בעברית ובערבית ולעקוב אחרי פרסומים נוספים שלנו בדף הפייסבוק של אקורד.

אני מאמין שמרכז אקורד מתמודד,בימי חירום כבימי שגרה, עם אחד האתגרים המורכבים והחשובים ביותר של החברה בישראל. כעת, אחרי שלוש מערכות בחירות שרק ליבו והעצימו את המתחים ואת הקיטוב בחברה בישראל, ובעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, המשימה של אקורד הפכה קשהומורכבתאך גם חיונית הרבה יותר. אנישמח מאוד על הצטרפותי לצוות אקורד, המונה 25 חברי וחברות צוות מקצוענים וחדורי אמונה, הנכונים למשימה זו ומתכוונים לעשות כל מאמץ כדי להביא לפריצות דרך משמעותיות לעבר חברה שוויונית, סובלנית ומכבדת יותר. אני מבטיח לעדכן אתכם בהישגים הגדולים שעוד צפויים לנו.

גם בצל כל האתגרים שכולנו מתמודדים עימם, אני מאחל פסח שמח לכל החוגגים, ולכולנו – אביב שמח שיביא איתו במהרה מזור למגפה, בריאות טובה והרבה אמונה בכוח המשותף של אזרחי ישראל והעולם לפעול ביחד למען עתיד טוב יותר.

בברכה,

רון גרליץ, מנכ"ל

אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי

ron.gerlitz@mail.huji.ac.il

 

העת הזו מחייבת קבלת החלטות מורכבות בפרק זמן קצר, תיקשור שלהן לעובדים ויישום מהיר בשטח. 

צוות אקורד פיתח מדריך מעשי לניהול מגוון, כולל כלים ברורים וישימים להטמעת מדיניות ופרקטיקות השומרות על גיוון בקרב העובדים וסביבת עבודה מכילה, על בסיס ידע פסיכולוגי-חברתי ומנקודת מבט של יחסים בין הקבוצות. פרקטיקות וכלים אלה ישתלבו בארגז הכלים הניהולי ויאפשרו לשכלל את המיומנויות הניהוליות הנדרשות בשגרה ובזמן משבר.

המדריך מציע ארבעה תחומי פעולה עיקריים לשימור ולחיזוק גיוון והכלה ארגוניים: תהליכי הוצאה לחל"ת וקליטה מחדש; עבודה מהבית; וניהול שיח ארגוני שמקדם שייכות וסובלנות.

 

במדריך התייחסנו גם לצד העובדים - חשוב שנזכור שרבים מהם מתמודדים עם חוסר ביטחון תעסוקתי וחרדה כלכלית קיומית, שנוספים לאיום הבריאותי והלחץ החברתי. ראוי לשים לב במיוחד לנשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה, עובדים בני 45 ומעלה, בעלי מוגבלויות ועוד, אשר עלולים להיתקל בקשיים נוספים הקשורים לאי השוויון הנטוע במבנה המשק והחברה.

כל ארגון מתמודד עם האתגרים הללו באופן הייחודי לו, וכעת בתקופת הקורונה ובשיגרה המתהווה עם חזרה לפעילות בצל המגיפה, חשוב לשים לב שלא לפגוע בהישגים שכבר הושגו בתחום הגיוון וההכלה בארגון.

 

למדריך המלא לחצו כאן 

למדריך המקוצר לחצו כאן 

בנוסף למדריך הרחב פיתחנו מדריך ספציפי לראיון מקוון מגוון, אשר מציע דרכים לקיום ראיון מקוון אשר יהיה יותר הוגן בבסיסו, בכלל ובפרט כשמדובר במועמדות ומועמדים המשתייכים לקבוצות גיוון.  למדריך זה לחצו כאן 

אנחנו באקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, פועלים בשנים האחרונות כדי לפתח ולהנגיש ידע אקדמי חדשני בפסיכולוגיה חברתית, על מנת לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות והאתניות השונות בחברה הישראלית, ובין החברה הישראלית לחברות השכנות במרחב. ברוח זו, אנו רוצים לשתף עמכם כמה תובנות מהפרספקטיבה המדעית של פסיכולוגיה חברתית, שרלוונטית לאתגרים עימם אנו מתמודדים כעת. אנו מאמינים שדווקא בימים אלה לכל אחד מאיתנו האזרחים, ובוודאי לגופים ציבוריים ולתקשורת יש תפקיד משמעותי והזדמנות היסטורית לקדם הלכה למעשה חברה שוויונית, סובלנית ומכבדת יותר. הנה כמה הצעות שלנו למחשבה ופעולה.

• כולנו נגד הקורונה - במצבים של איום ואי־ודאות, הנטייה הטבעית שלנו היא להתכנס בתוך הקבוצה שלנו. תפיסות קטגוריות של "אנחנו" מול "הם" נוטות להתחדד בתקופות כאלה, וכך גם המתחים בין הקבוצות. התהליך הטבעי הזה הוא הפוך ממה שנדרש כדי להתמודד עם המגפה הזאת, כיוון שיש תלות הדדית בין כולם, בלי קשר לשייכות הקבוצתית שלהם. עלינו להבליט ככל שניתן את מה שמחבר בינינו, כי כולנו נלחמים בקורונה יחד. המטרות המשותפות יקדמו את גיבוש הזהות המשותפת. בשפה המקצועית קוראים למהלך כזה רה-קטגוריזציה – יצירת קטגוריה חדשה ורחבה שמשותפת לקבוצות שונות והבלטתה במרחב הציבורי. זה אתגר משמעותי במדינה שבה כמעט כל מערכות החיים נפרדות, אבל חשוב להדגיש שיש כאן מאבק משותף לכלל אזרחי ישראל, ורק ביחד נצליח.
   
• על השוויון ועל העיוורון - הקורונה גם חושפת בפנינו נקודות עיוורון שלנו כחברה כלפי קבוצות מיעוט וקבוצות הסובלות מאפליה. למשל, מחובתנו לוודא כי בזמן שרופאים ורופאות, אחיות ואחים ערבים וערביות עובדים מסביב לשעון להצלת חיים, הם יזכו לייצוג הולם בכל המערכות הדמוקרטיות ולילדיהם תהיה גישה ללמידה מרחוק באופן שווה לחבריהם היהודים. ההזדמנות שלנו להיות בבית עם ילדינו, היא גם הזדמנות ללימוד לא רק של אנגלית ומתמטיקה אלא גם ליצירת שיח על סוגיות ערכיות ומשמעותיות שיתרמו להתפתחותם כאזרחים המאמינים בשוויון וסולידריות - אלה האזרחים שיתמודדו עם המגפות בעתיד.
   
• אל תיכנעו להכללות - בתקופות של מתח וחרדה, אי ציות להנחיות נתפס כהפרה של נורמה חברתית שגוררת תגובות רגשיות וביקורתיות גבוהה. עלינו לעודד ולטפח את ההכרה כי ישנה נטייה חזקה יותר מהרגיל להפעיל סטריאוטיפים שליליים על קבוצה שלמה כאשר מדובר בקבוצת החוץ לעומת הקבוצה שלנו. כך בישראל בימים אלה התקשורת והרשתות החברתיות מלבות שיח מכליל, סטריאוטיפי ופוגעני בהקשר להתנהגות החברה החרדית ביחס למגפה. על אף החשיבות לאכוף את הכללים ולנקוט אמצעים נגד מפרי ההנחיות, עלינו להיזהר משיח מכליל שכזה כלפי קבוצות שלמות, לתמוך באמירות הטרוגניות מורכבות ולספק דוגמאות שסותרות את הלך הרוח התקשורתי שלרוב מציג תמונה סטריאוטיפית וחד ממדית של קבוצות שונות.
   
• צרו קשרים - אחד הצרכים הפסיכולוגיים המשמעותיים ביותר הינו הצורך בקשר, בקרבה ובשייכות חברתית. בעידן בו כולם מסוגרים בבתיהם ומפגש פיזי אינו מתאפשר, צורך זה יורגש בחסרונו ויבקש להתמלא יותר ויותר. דווקא המרחב הווירטואלי, מספק הזדמנות לפגוש, להכיר וליצור קשר בלתי אמצעי וחוויה מקרבת סביב הגורל המשותף גם עם אנשים מקבוצות אחרות, שבמגבלות המציאות ו/או המרחק הגאוגרפי לא מזדמן לנו לפגוש ביום יום. חפשו הזדמנויות אלה ונצלו אותן.
   
• הגבירו תקווה - רגשות שליליים רבים כגון פחד, חרדה, ולעיתים גם כעס ותסכול מציפים את כולנו, בהקשר האישי והחברתי. זה לא קל. בכל זאת, נבחר לסיים בהדגשה של רגש שפחות פופולרי ומורגש במרחב הציבורי, אך אנו באקורד פועלים להגברתו בימי שגרה וחירום: תקווה. מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מראים כי הנגשת מסרים על יכולתן של מדינות וקבוצות להשתנות ולהתעצב מחדש ולבסוף להתגבר על משברים, גם אם הם קשים ומורכבים, יכולה להגביר תקווה ואופטימיות, ובכך לחזק את החוסן הציבורי. לצד הקפדה על הנחיות מערכת הבריאות, אנו מאמינים כי תקווה שהמשבר יסתיים, והאמונה שאחריו כל הקבוצות השונות בחברה הישראלית יוכלו לצעוד יחד לעתיד משותף וטוב יותר לכולנו, הן חיוניות לחברה הישראלית, גם בזמן המשבר הנוכחי וגם אחרי שיחלוף.

כתבו: ענבל סיפריס מנהלת תחום פיתוח ייעוץ ולמידה ורון גרליץ מנכ"ל מרכז אוקרד.

המערכים פותחו על ידי מרכז אקורד באוניברסיטה העברית. המרכז  מפתח ומנגיש ידע אקדמי חדשני בפסיכולוגיה חברתית, במטרה לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות והאתניות בחברה הישראלית. בתחום החינוך המרכז מפתח פרקטיקות פסיכו-חברתיות לקידום חינוך לשותפות בבתי הספר ובמסגרות חינוכיות  שונות, בהתבסס על ידע ותכנים מבוססי מחקר יישומי.

מערכי השיעור פותחו במסגרת תחום החינוך לשותפות במרכז אקורד, שפועל בשיתוף פעולה עם הגופים הבאים: המטה לחינוך אזרחי ולחיים משותפים – משרד החינוך, קרן לאוטמן, מינהל החינוך בתל אביב-יפו ומיזם תקווה ישראלית (מיזם משותף של בית הנשיא וקרן לאוטמן).

מערכי השיעור הותאמו ותורגמו לערבית והותאמו לחינוך בלתי פורמלי

לכל שאלה, חידוד או הצעה לשיפור נשמח אם תפנו אלינו בכתובת המייל - anat.yona@mail.huji.ac.il