היעדר הסדרה מספקת של הזכות לתרגום בהליכים משפטיים פוגעת בזכות להליך הוגן.
חשיבות התרגום
רשומה זו תעסוק בחשיבות התרגום בהליכים משפטיים ובהסדרים הנוגעים לו באולמות בית המשפט. אבחן את הוראות חוק סדר הדין הפלילי העוסקות במתורגמנים, ואת יישומן בשטח הלוקה בחסר. כמו כן, אדון בהיעדר הסדר מספק בהליכים אזרחיים ובבעיות הנגזרות מכך, בדגש על היעדרו של הסדר שיתמקד בחשיבות התרגום לשפה הערבית.
מטרת התרגום היא לגשר על פערי שפה ולאפשר תקשורת מילולית בין אנשים. התרגום חיוני לתחומי חיים רבים וחשיבותו קריטית במיוחד במדינת ישראל המורכבת מאוכלוסיה מגוונת. בתחום המשפט, אשר רובו ככולו מנוהל תוך תקשורת מילולית, חוסר הבנה של אחד הצדדים מונע אפשרות לנהל הליך כראוי. למעשה, תרגום הוא האמצעי המאפשר את מימוש הזכות המהותית לגישה לערכאות עבור מי שאינם שולטים בשפה העברית במידה מספקת לניהול הליכים בה.
הזכות להליך הוגן
הזכות להליך הוגן הוכרה מכבר במשפט הישראלי וכן מעוגנת באמנה הבין-לאומית לזכויות מדיניות ואזרחיות (ICCPR) בה ישראל חברה, ומטרתה לאפשר התקיימותו של משפט צדק וזאת בעזרת מספר כללים פרוצדוראליים. הזכות מונה תתי-זכויות כמו הזכות לדעת את הטענות המופנות כנגד הצדדים, הזכות לייצוג, הזכות להציג ראיות הגנתיות רלוונטיות ולערוך חקירה נגדית, הזכות לנכוח במשפט ועוד. קיים קשר ישיר בין הבנת השפה בה מתנהל המשפט ובין היכולת לממש זכויות אלו, ובהיעדר הבנת המתרחש בדיון, הזכות מרוקנת מתוכן.
גם המשפט העברי מתייחס בכובד ראש להגינות ההליך, ודיינים נדרשים לשלוט בשפות רבות על מנת שלא יזדקקו למתורגמנים ויוכלו לשמוע את עדויות בעלי הדין ללא תיווך. השמיעה הישירה חשובה בשל חשש לאי-מהימנות עדויות שעוברות דרך גורם שלישי, וכן בשל חוסר היכולת לחקור את העד בצורה מספקת כאשר אין שפה משותפת איתו. למרות האיסור המחמיר על השימוש במתורגמנים, התקבלה במסורת גישה מקילה המתירה שימוש במתורגמנים במקרים מסוימים וזאת בגלל צורך פרקטי בלתי נמנע, אך נראה שהתכליות העומדות בבסיס האיסור ביהדות רלוונטיות גם היום.
תרגום בהליכים אזרחיים
בתקנות סדר הדין האזרחי לדורותיהן לא קבע המחוקק הוראות בדבר מתורגמנים. ההסדר הנוהג כיום, השאוב מהנחיה של נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס דן ארבל, הוא שבמקרה בו מתעורר צורך לתרגום בשל קשיי שפה, על בעלי הדין להגיש בקשה לבית המשפט שיאפשר למתורגמן לנכוח במשפטו והיא תוכרע לפי שיקול דעת השופט הדן בתיק. המימון עבור שירותי התרגום יוטל על בעל הדין שביקש את התרגום. בנוסף, בעל הדין יכול להגיש בקשה נוספת עבור מימון המתורגמן על בסיס חוסר יכולת כלכלית ואי יכולת לנהל את המשפט בהיעדר התרגום, אך ההנחיה מורה שבקשות כאלו תאושרנה רק במקרים חריגים.
הסדר זה פוגע בזכות להליך הוגן של בעלי הדין בכך שהוא מטיל קושי על גישתם לערכאות, שכן הנטל הכלכלי הכרוך בתרגום בעל יכולת הרתעה ממשית מהגשת תביעות. יש לציין שהליכים אזרחיים אינם מותרות, אלא מהווים צורך בסיסי במקרים מסוימים – למשל כשמדובר בגישה לבתי הדין למשפחה או לחילופין הוצאה לפועל.
מנגד ניתן לטעון כמובן שהגבלת הזכות לתרגום היא לגיטימית בשל העלות הגבוהה שתוטל על המדינה שכן מתן שירותי תרגום בכל הליך ולכל שפה יכולים לפתוח צוהר לעלויות כבדות ולמעמסה על מערכת בתי המשפט. עם זאת אטען שבמקרה הספציפי של התרגום לשפה הערבית העלויות שיוטלו על המדינה הכרחיות על מנת למנוע פגיעה שאינה מידתית באוכלוסיה גדולה הגרה במדינה.
השפה הערבית בעלת חשיבות מיוחדת בישראל, וקבוצת המיעוט החיה במדינה ומדברת את השפה היא גדולה. למרות שהערבית לא הוכרה כשפה רשמית, מעמדה הייחודי נקבע בחוק יסוד: הלאום וכ-20% אחוז מהאוכלוסיה בישראל דוברים את השפה כשפת אם. השפה נוכחת במרחב הציבורי באופנים רבים: שלטי תנועה ושלטים עירוניים מוצבים ברחובות, נעשים מאמצים להנגשת שירותים שונים בערבית וכן היא מהווה שפת לימוד בבתי ספר רבים בכל הארץ. משום כך, בכל הנוגע לתרגום לערבית וממנה, המגבלה על הזכות לתרגום היא מופרזת ופוגעת בזכות להליך הוגן במידה שאינה ראויה.
על הבעייתיות בהטלת נטל התרגום על המתדיינים דוברי הערבית עמדה בשנת 2012 שופטת בית משפט השלום תמר בר-אשר: "במקום שדוברי הערבית המתדיינים בבתי המשפט הם רבים, הטלת הוצאה נוספת על אוכלוסייה זו... יוצרת חוסר שוויון בין המתדיינים, באופן שיוצר אפליה שספק אם יש לה מקום על פי הדין".
מקרה המדגיש את הקושי שבגישה לערכאות הוא תביעת נזיקין שהגישה עדנאן אבו נאב בבית המשפט בהרצליה. אבו נאב תבעה קבלן שהיה אחראי על אתר הבנייה בו נהרג בנה בתאונת עבודה. אבו נאב, שאינה דוברת עברית ברמה המאפשרת לה להבין ולענות על שאלות בבית המשפט, ביקשה לזמן מתורגמן למשפט. חרף העובדה שהיא עובדת ניקיון וגובה משכורתה נע סביב שכר המינימום, השופט סירב לאשר מימון עבור המתורגמן, בטענה שלא הוכח חיסרון כיס מצד אבו נאב.
לנוכח כל האמור, נראה שהסדר שיספק תרגום לשפה הערבית בהליכים אזרחיים בצורה קבועה הוא קריטי. כמו כן נחוצה הסדרה ברורה של הקריטריונים לפיהם תבחן בקשתו של כל בעל דין לקבלת מימון תרגום בהליכיו המשפטיים. תקציב התרגום העומד לרשות בתי המשפט בהליכים אזרחיים הוא 6.7 מיליון שקלים, אך אין נתונים באשר למספר התיקים בהם ניתן אישור למימון מתורגמן. ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של השופט הדן בעניין ולא ניתן לערער עליה. כך נוצר מצב בו אין ודאות באשר לזכאות מימון התרגום ותובעים נדרשים להוציא סכומים גבוהים ללא הליך סדור בעניינם.
תרגום בהליכים פליליים
תפקידם של מתורגמנים בהליכים פליליים מוסדר בחוק סדר הדין הפלילי התשכ"ה-1965, הקובע שבמידה ונאשם אינו דובר עברית, ימונה עבורו מתורגמן לשפתו. כמו כן, כל ראיה או עדות שלא ניתנו בשפה העברית יתורגמו עבור השופטים, וכל זאת במימון קופת המדינה.
על אף שזהו הסדר מבורך והכרחי לקיום הליך הוגן ושמירה על שוויון המתדיינים, יישום החוק לוקה בחסר באופן העלול לפגוע בזכויות אלו. שירותי התרגום בבתי המשפט מסופקים על ידי חברה פרטית הנבחרת במכרז בכל שנה, ולפי מחקר בנושא, השירותים אינם מספקים ויכולים לגרום נזק רב.
מקצועיות התרגום, במיוחד כאשר אנו עוסקים בבתי משפט, היא חשובה במיוחד ונדרשת היכרות מקצועית עם התחום, ידיעה והתנהגות לפי כללי אתיקה וכן הקפדה על תרגום מדויק ונהיר אשר יכול להתקיים רק בעזרת היכרות מעמיקה עם השפה. יש לציין שלביטויים שונים בשפה יש פרשנות שיכולה לשנות את המשפט כולו, ולמילים בעלות משמעות דומה יכולות להיות קונוטציות שונות. בשפה המקצועית הקושי גדול אף יותר, כיוון שיש ביטויים ומונחים הזרים אף לאלו הדוברים את השפה כשפת אימם. תרגום שאינו מקצועי ומהימן יכול להשפיע על התרשמות השופט, לזרוע אי-דיוקים ובכך לשבש את מהלך המשפט.
יש ליקויים משמעותיים בתפקודם של המתורגמנים בהליכים המתנהלים בבתי המשפט בישראל, באופן העולה לכדי פגיעה ממשית בהליך. הבעיות נובעות מחוסר מקצועיותם הנוגעים בדבר בתחום התרגום: כותבי המכרזים, הנהלת בתי המשפט, החברה הזכיינית, המתורגמנים ואפילו השופטים עצמם. הליקויים נובעים מחוסר המודעות לפרמטרים המקצועיים הנדרשים וכן למורכבות של תחום התרגום: אין הגדרת תפקיד מסודרת של המתורגמן, לא נקבעה רמת מקצועיות נדרשת ואין פיקוח על המתורגמן בהיבטים של ניגוד עניינים. מתורגמנים רבים נעדרים את היכולות המקצועיות הנדרשות באופן המתבטא, למשל, בהשמטת פרטים או אי-דיוקים. הסיבות לכך הן בין היתר היעדר הדרכה והכשרה למקצוע. בנוסף, היעדר התקציב יוצר תנאי העסקה ירודים, המושכים למקצוע אנשים בעלי השכלה שאינה מספקת, חסרי הכשרה מקצועית, ושאינם מיומנים בתרגום בעל פה.
סיכום
ברשומה זו סקרתי את המצב המשפטי הקיים בדין האזרחי ובדין הפלילי הנוגע לשירותי תרגום הניתנים בהליכים משפטיים. לטעמי דרושה הסדרה לזכאות מימון תרגום בהליכים אזרחיים באופן אשר ייצור ודאות אצל בעלי הדין ויממש את זכותם לגשת לערכאות. כמו כן דרושה התייחסות לצורך של המיעוט הערבי במתורגמנים באופן קבוע וכחלק אינהרנטי מהדיון בבית המשפט. כמו כן דרוש פיקוח הדוק יותר על מקצועיותם של המתורגמנים ועל איכותו המקצועית של התרגום.
באפריל 2022 לראשונה הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לפרקליטות לתרגם כתב אישום לערבית. ההחלטה נבעה מהמורכבות שבכתב האישום ומהיעילות שתהיה למסמך כתוב בהשוואה לתרגום בעל פה, אשר יחייב זמן דיונים רב. בעיני, החלטה זו, על אף שהינה פרקטית, אד הוק, ואינה מהווה הנחיה קבועה, מסמלת את כובד הראש והחשיבות שהשופטים מייחסים לתרגום, וזאת בדגש על ההנגשה של ההליך המשפטי לחברה הערבית.
27 נובמבר, 2022
