כוונת משרד הבריאות להפסיק את טיפולי הבריאות המקדמים לילדים אוטיסטים זרים תפגע בזכויותיהם לשוויון, לבריאות ולחינוך.
משרד הבריאות שוקל להפסיק את המימון לטיפולי בריאות מקדמים לילדים אוטיסטים זרים שיכנסו לגני התקשורת בעתיד. מדובר בטיפולים ייעודיים לילדים עם אוטיזם עד גיל 7 שהכרחיים לבריאותם ולתפקודם התקין. הטיפולים הללו ניתנים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי (פרט 2.2(2) בתוספת השלישית בחוק) באמצעות עמותות במימון משרד הבריאות, ומתקיימים כ־14 שעות בשבוע (10.5 שעות טיפול ישיר בילד ו־3.5 שעות עבודה עקיפה הקשורה לטיפול) על ידי אנשי מקצוע ממגוון תחומי עיסוק: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ורפואה. הטיפולים הללו נערכים בשלושה מקומות מרכזיים: מעונות יום שיקומיים, גני תקשורת ומסגרות "חוץ גניות" שהוכרו על ידי משרד הבריאות. בפוסט אציג כיצד הפסקת המימון עשויה לפגוע קשות בזכויות הילדים ואת ניגודה לדין הבין־לאומי.
אוכלוסיית ילדי הזרים בישראל
הילדים הזרים בישראל שבהם מדובר הם משתי קבוצות מרכזיות של ילדים זרים: האחת, ילדים להורים שהם עובדים זרים; והשנייה, ילדים להורים שהם מסתננים או מבקשי מקלט. ילדים אלה, אשר לעיתים קרובות נושאים עימם סיפור חיים מורכב, מתמודדים עם אתגרים רבים, החל מהסתגלות לחיים בארץ החדשה ועד להשגת זכויות כמו חינוך, בריאות ורווחה. הילדים הללו אינם נחשבים לתושבי המדינה ואין להם מעמד מוסדר, או שמעמדם מוסדר באופן זמני בלבד. לפיכך, הם לא זכאים לשירותים הניתנים במסגרת חוק בריאות ממלכתי, ביניהם טיפולי הבריאות המקדמים. עד עתה, כלל הילדים הזרים בישראל עם אוטיזם בגילים 3–7 קיבלו את הטיפולים למרות שלא היו זכאים להם באופן פורמלי. אולם, כעת העניין עומדת לבחינה מחודשת שעשויה להותיר את הילדים הללו ללא טיפול כלל.
למרות שילדי הזרים נולדו בישראל, רבים מהם, גם אלה שאינם סובלים מלקות אורגנית, מתמודדים עם פערים התפתחותיים, לימודיים ושפתיים, המעמידים אותם בעמדת פתיחה נחותה. מצב זה חמור במיוחד עבור ילדים על הספקטרום האוטיסטי. הטיפולים המיוחדים הללו אפשרו להם לגשר על הפערים ההתפתחותיים שצברו. כוונת משרד הבריאות עשויה להשאיר ילדים רבים ללא טיפולי הבריאות המקדמים מפני שלרוב ההורים אין המשאבים הכלכליים הדרושים למימון הטיפולים באופן פרטי והם אינם זכאים לקצבת ילד נכה לפי חוק ביטוח לאומי שמוענקת לתושבים.
הדרת ילדי הזרים מקבלת טיפולים בגני התקשורת: פגיעה בזכות לבריאות
הזכות לבריאות נגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והוכרה בפסיקת בית המשפט העליון כזכות חוקתית. בגדרה של הזכות, אדם זכאי לטיפולים רפואיים מצילי חיים, אך גם לשירותי בריאות בסיסיים, המאפשרים תפקוד ושמירה על איכות החיים בשגרה. פסיקת בית המשפט טרם קבעה מסמרות בשאלת היקפה של הזכות לבריאות במשפט הישראלי ויש שיטילו ספק אם טיפולי הבריאות המקדמים נופלים בגדרה, מפני שהאדם אינו זקוק להם לקיומו הפיזי. ניתן לומר שטיפולי הבריאות המקדמים נופלים בגדרה של הזכות לבריאות לאור פרשנותה המרחיבה במסגרת המשפט הבין־לאומי ביחס לזכות החוקתית לבריאות בישראל
קיימת חזקה במשפט הישראלי לפיה תכלית החוק הפנימי היא בין היתר להגשים את הוראות המשפט הבין־לאומי ולא לעמוד בסתירה להן. מדינת ישראל אשררה בשנת 1991 את האמנה הבין־לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (1966) . לפי סעיף 12 באמנה על המדינה מוטלת חובה להגן על הזכות לבריאות של כל אדם "להנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה". לפי הערה בנושא הזכות לסטנדרט הבריאות הגבוה ביותר שניתן להשיג, על המדינה מוטלת החובה להבטיח את הזכות לבריאות לכל מי שנמצא בתחום שיפוטה, כלומר גם לילדים זרים. אי מתן טיפולי הבריאות המקדמים עלול להביא לנסיגה משמעותית במצבם התפקודי, לעיכוב בהתפתחותם ולשיבוש אורח חייהם התקין ולא יאפשר לאותם ילדים זרים להנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הטובה ביותר. כמו כן, לפי הפרשנות המקובלת של האמנה, כל נסיגה לא מוצדקת של מדינה משירותי בריאות אותם נתנה מהווה הפרה של האמנה ועליה מוטל הנטל להוכיח שהנסיגה נעשתה לאחר בחינת כל החלופות ושהיא מוצדקת כדין. ספק אם הנסיגה היא כדין בשל הפגיעה הקשה בילדים הללו, וגם אם לא מדובר בזכות שהוקנתה להם בחוק, שלילתה דורשת הצדקה.
הדרת ילדי הזרים מקבלת טיפולים בגני התקשורת: פגיעה בזכות לחינוך ולהתפתחות
תכנית משרד הבריאות פוגעת גם בזכות לחינוך, שהוכרה כזכות חוקתית בפסיקת בית המשפט העליון. לפי חוק לימוד חובה, כל ילד מגיל 3 זכאי ללמוד במוסד המוכר על ידי משרד החינוך, ללא קשר למעמד החוקי של הוריו (אם כי בפועל יישום החוק רחוק מלהיות מלא, בשל מחסור בכיתות וגנים ציבוריים וכן עקב עלויות נלוות משמעותיות להורים). ילדים אוטיסטים, ובמיוחד הזרים שבהם, זקוקים לעיתים קרובות לעזרה רפואית וטיפולית כדי לתפקד בצורה מיטבית בסביבה הלימודית. הדרתם מקבלת הטיפולים עשויה להשפיע על יכולתם להשתתף אקטיבית בפעילות החינוכית והחברתית בגן.
נוסף על כך, המהלך מנוגד לחובה לכבד את הזכות להתפתחות שמופיעה בסעיף 6 באמנה. הוא עלול לפגוע בהתפתחות הילד, למשל על ידי, פגיעה ביכולות החברתיות ורגשיות, ובמקרים קיצוניים אף גרימת נזק נפשי שהילד יתקשה להחלים ממנו בהמשך. הוועדה של האמנה פירשה את הזכות להתפתחות בהערה בנושא יישום זכויות הילד בגיל הרך באומרה שעל המדינות מוטלת החובה ליצור תנאים המקדמים את רווחתם של הילדים בגיל הרך. לפיכך, בהיעדר שיקול רלוונטי כבד משקל, על המדינה להמשיך לספק את הטיפולים הללו לילדי הזרים כדי שיהיו להם התנאים הנדרשים לצורך התפתחותם התקינה.
הדרת ילדי הזרים מקבלת טיפולים בגני התקשורת: פגיעה בזכות לשוויון
נוסף על הפגיעה בזכות לבריאות ולחינוך, המהלך פוגע בזכות לשוויון של אותם ילדים. לפי הפסיקה, הזכות לשוויון הינה זכות יסוד הנובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפחות ככל שהיא פוגעת בכבודו של האדם. הזכות לשוויון אוסרת על הפליה, כלומר על יחס שונה לאנשים שונים בהיעדר שונות רלוונטית. מדיניות משרד הבריאות תוביל לתוצאה מפלה מפני שאין כל שוני רלוונטי ומהותי בין ילדי הזרים לבין שאר חבריהם לגן מבחינת הצורך בטיפולים מקדמים.
הזכות לשוויון מהווה גם חלק בלתי נפרד מהזכויות לחינוך ולבריאות ומהווה תנאי בסיסי למימושן בהיבטים השונים. פסיקת בתי המשפט מדגישה שהזכות לבריאות כוללת את הזכות להיעדר הפליה בגישה לטיפול רפואי. כוונת משרד הבריאות להפסיק את המימון לטיפולי הבריאות המקדמים תדיר בפועל את הילדים הזרים מגישה לטיפולים בעוד לשאר ילדי המדינה תהיה גישה אליהם.
כמו כן, עקרון השוויון בתחום החינוך מחייב את הרשויות המוסמכות להבטיח שלכל ילד בישראל תהיה גישה שווה לחינוך. בפסקי דין רבים הדגיש בית המשפט העליון את מרכזיותו של השוויון בחינוך, בדגש על שוויון ההזדמנויות במערכת החינוך. הזכות האוניברסלית לחינוך מצויה גם בסעיף 3 לחוק זכויות התלמיד, לפיו "כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין". הפליה ככלל, ובפרט במערכת החינוך, יוצרות תחושת קיפוח ונחיתות הפוגעות בכבוד הילד כאדם. מהלך כזה עשוי להוביל לפגיעה רגשית ונפשית בילדים הללו ולהגביר את תחושות הניכור והזרות שהם חווים כעניין שבשגרה. נראה שמהלך זה יפגע בפוטנציאל הטמון בילדים, ימנע מהם לממש את יכולותיהם וישפיע על מסלול חייהם בעתיד. הפליה כזאת מנוגדת לסעיף 3(א) באמנה נגד הפליה בחינוך שישראל חברה בה, לפיו על המדינות החברות לאמנה לדאוג לבטל כל הוראות חוק ותקנות מנהליות ולהפסיק כל נוהג מנהלי בעלי אופי של הפליה בשדה החינוך.
מעל לכל, שלילת טיפולי הבריאות המקדמים מילדי הזרים מנוגדת לעיקרון טובת הילד, שהוא אחד מעקרונות היסוד של המשפט הישראלי ושל האמנה הבין־לאומית לזכויות הילד שקובעת שלכל ילד יש זכויות שהמדינה מחויבת לכבד ללא הפליה משום סוג שהוא. בסעיף 12 בהערה בנושא טיפול בילדים מנותקים ומופרדים מחוץ למדינתם של הוועדה של אמנת זכויות הילד נאמר במפורש שכל עוד לא נאמר אחרת, כל הילדים זכאים ליהנות מהזכויות שבאמנה, לרבות ילדי מבקשי מקלט, פליטים ומהגרים. על פי עקרון טובת הילד שבסעיף 3 לאמנה , שבכל הפעולות הנוגעות לילדים תהיה טובת הילד שיקול ראשון במעלה. תכנית משרד הבריאות להפסיק את המימון לטיפולי הבריאות המקדמים לילדים הזרים בישראל מנוגדת לעקרון טובת הילד מפני שהיא מתעלמת מצרכיהם הבסיסיים של הילדים הזרים ופוגעת בעתידם.
הדרת ילדי הזרים מקבלת טיפולים בגני התקשורת: ההצדקות להפסקת המימון לטיפולי הבריאות המקדמים לילדים הזרים בישראל
על פי הדיווחים, השיקול המרכזי שעומד בבסיס ההחלטה הוא הצורך בקיצוצים תקציביים מידיים. לאילוצי תקציב יש משקל רב בקביעה אילו שירותי בריאות יסופקו על ידי המדינה, והמדינה לא מחויבת לספק כל טיפול. אולם שיקולי תקציב, לא יכולים להצדיק הבחנה שרירותית בין ילדים זרים לבין שאר הילדים. ההבחנה בין ילדים זרים לשאר ילדי המדינה מבוססת גם על עמדה מצמצמת כלפי מי שאינו תושב המדינה. לפי גישה זאת, על המדינה לתת עדיפות בהקצאת משאביה המוגבלים לתושביה על פני ילדים זרים, לבטח כשמדובר בשירותי רפואה מתקדמים שאינם בגדר שירותים בסיסיים. הצדקה נוספת יכולה להיות רצון לצמצם שירותים לזרים כדי להשפיע על נכונותם להגיע למדינת ישראל. ילדים זרים אמנם אינם תושבים על פי הדין, אך זיקתם לישראל גדולה וקרובה לזו של תושב: הם חיים במדינת ישראל במשך שנים, לומדים במערכת החינוך הממלכתית ומעורבים בחיי היום יום של הקהילה והחברה. לפיכך, קביעת סדרי עדיפויות תקציביים צריכה לקחת בחשבון את המחויבות לשוויון בין ילדים זרים לשאר הילדים במדינה ואת זכויות הבסיסיות של הילדים לזרים לבריאות, חינוך ורווחה.
סיכום
הכוונה לבטל את טיפולי הבריאות המקדמים לילדי הזרים אינה עומדת בחלל ריק, אלא היא חלק מהתנהלות מפלה של מדינת ישראל כלפי זרים וילדיהם לאורך השנים. בספר דברים נכתב: "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים". ברוח זאת, יש לפעול ללא לאות לקידום וכיבוד זכויות הזרים במדינת ישראל בצורה שוויונית תוך הנגשה של שירותי חינוך, בריאות ורווחה ובסיסיים. על משרד הבריאות לחזור בו מכוונתו להפסיק את הטיפולים הללו לילדים חסרי מעמד המצויים על הספקטרום האוטיסטי. אין מדובר רק בחובה מוסרית, אלא גם בחובה משפטית.
