המכון לחקר הטיפוח בחינוך הוקם ב-1968 כמכון מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים, מיסודה של מועצת נשים יהודיות, ארה“ב. "הצ'ארטר" המוסדי של המכון הוא לבצע מחקרים ולפתח תכניות חינוכיות ניסוייות חדשניות לאוכלוסיות בסיכון במגמה לאפשר קידומם הלימודי והחברתי ולפתוח לפניהם הזדמנויות לפיתוח יכולת, לניעות כלפי מעלה ולהשתתפות שווה בחברה הישראלית. במהלך השנים, המכון עבד בשיתוף פעולה הדוק עם סדר היום הלאומי של משרד החינוך וביסס קשרי עבודה גם עם משרד הרווחה ועם משרד העבודה (לשעבר הכלכלה), וזאת במטרה לתת מענים גם להורים ולתלמידים שאינם תחת תקצובו של משרד החינוך. המכון ממשיך ומפתח תכניות ומחקר בתחומי הליבה שלו, מתוך הכרה שהזדמנות שווה לכל היא ערך מכונן של מדינת ישראל, וכי מימוש הערך הזה אינו יכול להתרחש ללא מאמץ מוסדי עיקש ורב שנים.

בשונה מאתרים של מחקר בסיסי, המחקר המדעי במכון הוא שימושי, לעיתים במיידי. מחקרי דוקטורט הופכים, לדוגמה, לתכניות חינוכיות הפועלות בשטח, ותכניות הערכה שהמכון מקיים עבור משרד החינוך והנהלת האוניברסיטה משמשות להכוונת מדיניותה. כך פיתחנו תוכנית בערבית מבוססת על דוקטורט של חוקרת במכון, וכך בהערכות של מניעת נשירה מהחינוך הממלכתי-דתי ומהאוניברסיטה.

מאז הקמתו מתנהלים במכון מחקרים בתחומים הבאים: חינוך במשפחה ובקהילה, חינוך בגיל הרך, התפתחות ולמידה, בית הספר ותכניות לימודים, מדיניות חינוכית, האינטגרציה בחינוך, חינוך מקצועי, נעורים והתבגרות, חינוך בלתי-פורמלי, בחירת מקצוע וקריירה, חינוך גבוה, הכשרת מורים, רכישת שפה, קליטת עלייה, מיעוטים, שיקום חינוכי והזדמנות שנייה, הקצאת משאבים בחינוך ומחקרי השוואה בין-תרבותית. המכון מקיים מגעי גומלין עם חוקרים ומוסדות מחקר בישראל ובעולם, ומחקריו מתפרסמים כמאמרים בעיתונות המדעית, כספרים וכמונוגרפיות.