פרופ' גד יאיר, מנהל אקדמי, המכון לחקר הטיפוח בחינוך

האוניברסיטה העברית בירושלים תמכה בהקמתו של המכון לחקר הטיפוח בחינוך במטרה לבצע מחקרים ולהפעיל תכניות ניסוייות חדשניות בתחום טיפוחן החינוכי של אוכלוסיות חלשות בישראל. המכון הוא אחת מן הזרועות העיקריות של אחריות חברתית של האוניברסיטה, והוא משמש פעמים רבות כפניה האחראיות בפני הציבור ומנהיגיו במשרדי ממשלה שונים. יתירה מזאת, הפעילות הגלובלית של המכון מביאה לשעריו דמויות מפתח מן העולם, הזוכים לטעימה מתרומתה של האוניברסיטה העברית לעולם. נזכיר, לדוגמה, ביקורים של הילארי קלינטון, או של נציגת המלכה מקנדה – ביקורים ששימשו גם מנוף להרחבת פעילות המכון מעבר לגבולות ישראל.

אנו שולחים יד מזמינה לחוקרים צעירים המעוניינים ליטול חלק בעשייה החינוכית בישראל – המכון הוא חממה לרעיונות, לפרויקטים ולמחקרים והנכם מוזמנים להציע פעילויות ולהצטרף למסגרות התומכות של המכון. כמו כן, עבודה במכון משמשת לסטודנטים העובדים בו כמקפצה מתודולוגית והם רוכשים בו הכשרה מקצועית שלא תסולא בפז. הסטודנטים העובדים במכון זוכים להשתבץ בזכות עבודתם בו בארגונים נוספים – במכון סאלד, במכון מנדל, במכון ברוקדייל ובג'וינט, וחלקם משמשים כמובילים של תכניות לימוד במכללות להוראה. תרומתו של המכון נמדדת הרבה מעבר לפעילותו היומיומית.

אנו שולחים גם הזמנה לבכירים וותיקים במערכת החינוך – אם יש עוד חלום שנותר לכם להגשים, עשו זאת איתנו. נסייע, נדריך, נתמוך ונתלהב אתכם. יש הרבה מה לעשות בחינוך בישראל, מהגיל הרך ועד לאוניברסיטה, ואנו מתכוונים לשרת נאמנה את כל שותפינו לחזון ולדרך ולעבוד איתם כתף לכתף. לכולנו יש עוד אתגרים רבים קדימה.

לשותפות זו אנחנו מביאים עשייה שוטפת בעשרות בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ ובחו“ל ועבודה מול אלפי משפחות בגיל הרך. אנחנו פועלים מהנגב ועד לצפון הארץ, מלווים מסגרות שיוצרות חיים נורמטיביים למי שלא התברכו בכך, מפעילים תיכון משלנו לבני נוער שהמערכת הרגילה לא התמודדה איתם ואף גן ילדים ניסויי. אנחנו שותפים לקרנות וארגונים נוספים, ועושים כל הזמן ”יותר עם פחות“ ומחפשים דרכים נוספות להעצים את החלשים ולסייע למתקשים. בהינתן מדיניות הממלכה ונתוני הפתיחה של אוכלוסייתה, סביר להניח כי יהיו לנו אתגרים מסוג זה גם בדור הבא. ולמרות זאת המאבק הוא על כל נפש, כאן ועכשיו, כי הפוטנציאל האנושי הוא רב, ואם לא נסייע להוציאו אל הפועל, נפסיד כחברה, כאוניברסיטה וכיחידים. אנחנו פה יחד עם שותפינו להרבות פוטנציאל בעולם.

בימים אלו אני אמור לסיים שבע שנות שירות. בשנים הללו שמר המכון על יציבות כלכלית וערכית. בשנים אלו גם הוקמה יחידת סקרים והערכה, המשרתת גופים מחוץ לאוניברסיטה ובתוכה. אני שבע רצון לסיים את תפקידי כשתקציב המכון נמצא בשיא ואני תקווה שמחליפתי או מחליפי ימנפו עוד את פעילויות המכון - לטובת הקבוצות בפריפריה הישראלית. תודתי שלוחה לכל עובדי המכון, שממשיכים לשרת בהצלחה משפחות, ילדים, גננות, מורות ומנהלות בארץ ובעולם.

המכון לחקר הטיפוח בחינוך - ובשמו באנגלית המכון לקידום החדשנות בחינוך - שוקד במשך חמישה עשורים על אותו עניין עצמו: קידום אוכלוסיות מהפריפריה הישראלית בניסיון להבטיח הזדמנות חינוכית שווה לכל. המכון הוקם בשנת 1968 כ"מרכז לחקר חינוכם של תלמידים טעוני-טיפוח" מיסודה של מועצת נשים יהודיות, ארה"ב, ליד בית-הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. אדריכל הקשר בין מועצת נשים יהודיות לבין בית-הספר לחינוך היה מייסדו של בית-הספר באוניברסיטה, פרופ' אלכסנדר דושקין. יוזם הקמת המרכז היה פרופ' שלמה (סימור) פוקס, אז מנהל בית-הספר, שהזמין את הסוציולוג החינוכי פרופ' חיים אדלר לנהלו. בעת הקמתו היו הנושאים המרכזיים למחקר ופיתוח קליטת עלייה ואינטגרציה עדתית, ובמיוחד באינטגרציה וקליטת עלייה מצפון אפריקה.

בתחילת שנות ה-70 הפך המרכז למכון מחקר ליד בית-הספר לחינוך, ונקרא "המכון לחקר הטיפוח בחינוך". פרופ' אדלר סיים את כהונתו כמנהל הראשון של המכון בשנת 1992 ופרופ' עלית אולשטיין מונתה כמנהלת השניה. בשנות התשעים המכון סייע למשרדי ממשלה בפיתוח תכניות לקליטה מבריה"מ ומאתיופיה, אולם לצד זאת צמחו והתפתחו תכניות חינוכיות לטיוב תנאי החינוך באוכלוסייה הערבית והבדואית, כמו גם בקרב קהילות חרדיות ובקרב קבוצות מעוטות יכולת אחרות בעיירות פיתוח ובשכונות.

המכון פיתח תכניות חינוכיות מגיל לידה ועד לאוניברסיטה, שבמרביתן יש רכיב חזק של חונכות וחיזוק מסגרות משפחתיות. ברוח זו הקימה פרופ' אבימה לומברד, ב-1969, את תוכנית האתג"ר כפרויקט עם כמאה משתתפים משכונת התקווה בתל-אביב, והחל ב-1982 היא הפכה להיות תוכנית הבינלאומית HIPPY International. כיום, היא פועלת ב-17 מדינות בעולם עם יותר מ-22,000 משפחות. לפני כשנתיים התרחבנו לראשונה לאפריקה (ליבריה) ובימים אלו אנו יוצרים קשרי עבודה עם מדינות במזרח אסיה ודרום אמריקה. כמו כן, במשך כמעט 40 שנה נהנים עשרות אלפי תלמידים בארץ ובחו"ל מתרומתן של תוכניות יח"ד ו"עצמה לכל", שייסד פרופ' דן דיוויס, תוכניות שהמשיכו למשך שנים רבות תחת הפיקוח האקדמי של פרופ' אולשטיין. המכון הקים מסגרות חינוך, כמו גן-הילדים הרב-תרבותי בהר הצופים (1985), ובית ספר יובל בגבעת רם, שפועל מאז 1980 כפרויקט לחינוך והכשרה מקצועית ומאז 1999 כתיכון. הוא אף פעל להקמת כפר הנוער מנוף בעכו, בו הוא מעורב מעת הקמתו ב-1975 ועד היום. למעשה, המכון פועל בכל מדינת ישראל כמו גם במזרח ירושלים, ובשש יבשות בכל רחבי העולם. כי מציון תצא תורה זה אנחנו.

בשנתיים האחרונות קלט המכון סגל מנהלי חדש, מיכל גולדברג ועידו עמרם, וחווה את הפרישה של הצוות המנהלי הוותיק, איילה ברקוביץ' ונאוה זילברשטיין. קליטתם המוצלחת של מיכל ועידו מסייעת לשדרג את הקיים ולפתח מענים חדשים לצרכים בשטח.

פרופ' עלית אולשטיין, בית-הספר לחינוך

ד"ר ענת גופן-שריג, ביה"ס ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל

פרופ' מוחמד חאג' יחיא, בית-הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד

פרופ' גד יאיר, מנהל המכון, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה

פרופ' עדנה לומסקי-פדר, בית-הספר לחינוך, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה

הלוגו של המכון נוצר על ידי טל קרן וסתיו בלחסן במסגרת הקורס "המדינה זה אני" של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל: אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. נצטט את דברי המעצבות שמסבירות את החשיבה מאחורי הצורה והצבעים של הלוגו, והקשר של התוצר לערכי המכון בכלל:

"הלוגו שנוצר משדר ערכים של מודולריות ומבניות שמהווים בסיס חזק במהותו של המכון, אשר מכיל בתוכו מספר רב של יחידות שעובדות בצורה עצמאית אך תחת אותו הגוף. הצורה מעבירה רעיון של "השלם וחלקיו" ויוצרת תנועתיות והתפתחות. חלק מערכי המכון ואופיו היא תחושת החריצות והעשייה המתמדת. הצורה מעבירה תחושה של דינמיות, תנועתיות ותנופה.
הצבעוניות של הלוגו מתבססת ולוקחת השראת מצבעי הלוגו של האוניברסיטה. הצבע האדום נותן תחושה חמה אך גם של עומק ותעוזה. תחושה של משהו חי."

תודותינו הרבות לטל ולסתיו.

האייקונים בעמוד הבית ובעמוד של "יחידות חינוכיות" נוצרו על ידי Freepik וZlatko Najdenovski מwww.flaticon.com.