חדשות בוגרי העברית

משנת 2015 הוא החל לעבוד כרופא רשותי בעיריית ראשון לציון. במהלך העבודה התמקצע בעיקר בענף רפואת הכלביות המתמקד בטיפול בבעלי חיים חסרי בית, ניהול כלביות ורפואת אוכלוסיות. כיום הוא אף מרצה בתחום, בבית הספר לרפואה ווטרינרית, וכאמור, לאחרונה נכנס לתפקידו כמנהל המחלקה הווטרינרית בעיריית לוד.

לכתבה המלאה >>>
צילום: פרטי

1. פרופ' ניצה בן דב - כלת פרס ישראל לחקר הספרות. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי בן דב, שרבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות, "הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי". 

2. פרופ' יאיר זקוביץ - חתן פרס ישראל בחקר המקרא. בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו."

3. פרופ' בן-עמי שילוני חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי המזרח הרחוק. בנימוקיה ציינה הוועדה כי "פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק, מוענק לפרופסור בן-עמי שילוני מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, על תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל. פרופ' שילוני פעל רבות להעלאת המודעות ליפן ולמזרח הרחוק בציבוריות ובתקשורת הישראלית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם השתלבו באקדמיה, בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי בישראל ובעולם". עוד ציינה הוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם".

4. פרופ' אריאלה לבנשטיין - כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי לבנשטיין היא "דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. היא מחלוצות חקר הזיקנה, שערכה לאורך השנים מחקרים על ההיבטים החברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם וכן ובסוגיות של התעללות והזנחת זקנים ויחסים בין-דוריים במשפחה".

ברכותינו לכל הזוכים!

בנימוקיהם ציינו השופטי הוועדה: "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו".

צילום: יאיר זקוביץ

המסלול של זמיר, האישה החרדית הראשונה שסיימה לימודי רפואה בישראל, היה רצוף מכשולים. היא גדלה בנתניה לאב מהנדס ואם אחות שעלו מרוסיה, שנייה מבין שישה ילדים, והתחנכה בבית הספר ובסמינר החרדי בית יעקב. כבר בכיתה א' היא הכריזה בפני מורותיה שכשתגדל תהיה רופאה. אולם ללא שום תקדים בחברה החרדית, רובן היו סמוכות ובטוחות כי עם השנים היא תגלה שהאופציה כלל אינה פתוחה בפניה.

זמיר סיימה תיכון בגיל 17, ופנתה למסלול השכיח בקרב נשים חרדיות – לימודי הוראה. הוריה חששו שאישה רווקה שתחל לימודי רפואה תהפוך לפסולת חיתון, ואם לא די בכך – כבת בכורה היא גם תהרוס לאחיותיה הצעירות את השידוכים העתידיים. לימודי ההוראה לא הספיקו לזמיר, והיא בחרה במה שהיא מכנה "מסלול עוקף" – תוכנית בת שנתיים וחצי של לימודי סיעוד לנשים חרדיות בבית החולים לניאדו. אלא שההשתתפות בתוכנית רק עוררה בה עוד יותר את הרצון להגשים את חלום הילדות שלה. היא התחתנה בשידוך עם גבר שהצהיר כי הוא דווקא מאד שמח על שאיפותיה.

במהלך לימודי הרפואה היא ילדה ארבעה ילדים, מה שלא מנע ממנה להשלים את המסלול בזמן וללא הנחות. כששואלים אותה איך הצליחה לשלב את הכל היא משיבה "אין לי תשובה טובה, אלה שני דברים שהיו לי חשובים מאוד – לבנות משפחה ולהיות רופאה. יש לי בעל תומך מאוד, שגם לו יש קריירה כעורך דין, ועשינו את זה ביחד", הילדים שלה, היא מספרת, "גדלו על הלימודים שלי וכבר כיום יודעים המון מושגים רפואיים".

לאחרונה חתמה החברה על הסכם עם חברת אוברצ'ר המפתחת רובוט לבחירה של ביציות ועוברים. אוברצ'ר גייסה 30 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו וינוד קושלה, ראקוטן היפנית ואלן אנד קומפני. המנכ"ל של אוברצ'ר, מרטין ורשבסקי, הוא המייסד והיו"ר של Prelude Fertility – רשת מרפאות ההפריה הגדולה בארצות הברית. אוברצ'ר מעוניינת שאמבריוניקס תהיה התוכנה שמפעילה את הרובוט שלה, הנמצא כעת בניסויים קליניים. באמבריוניקס עצמה הושקעו עד כה 4 מיליון דולר, כמיליון דולר מתוכם במענק מרשות החדשנות, והיתר בהשקעה מקרן ההשקעות של משפחת שוסטרמן ממנהטן וממשקיעים פרטיים נוספים.

לכתבת מקור >>>
צילום: תמי בר שי

בנוסף, כספי המענק יובילו להקמת אקסלרטור חדש בהובלת HUJI Innovate שיהיה פתוח למיזמים של סטודנטים, חוקרים ובוגרי האוניברסיטה. המיזמים שיתקבלו לתכנית יקבלו השקעות Pre-seed (גיוס טרום ראשוני) מטעם האוניברסיטה וגישה למתקני האוניברסיטה השונים, במטרה לעזור להם להתפתח כסטארט-אפים. עד היום, המרכז הפעיל תכניות פרה-אקסלרציה המיועדות ליזמים בשלבים מאוד ראשוניים של התהליך. בחודשים האחרונים, מיזמים שיצאו מתכניות HUJI Innovate גייסו מיליוני דולרים מרשות החדשנות ומקרנות הון סיכון כמו  JVP וחממת Fresh Start ואחרים נמצאים במגעים מול קרנות נוספות. פתיחת אפיק ההשקעות, כך מאמינים ב-HUJI Innovate, יאפשר למרכז היזמות של האוניברסיטה העברית לסייע ליותר מיזמים המבוססים על טכנולוגיות עמוקות לחצות את הגשר מהמעבדה אל תעשיית הייטק ולתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית.

ד"ר אמנון דקל, מנכ"ל מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית בירושלים ובוגר האוניברסיטה, מסר השבוע כי "לאחר שנתיים של צמיחה והצלחה, HUJI Innovate נמצא בשלב משמעותי בהתפתחותו ומכין את עצמו לקראת מעבר למתחם ייעודי ועם תוכניות נועזות לעתיד. זהו הרגע הראוי עבור קרן אספר והאוניברסיטה העברית להעמיק את השותפות ביניהן, עם תרומה מרגשת לטובת המרכז, עם ישראל והעיר ירושלים". נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אשר כהן: "אנו גאים מאוד בשיתוף הפעולה של קרן אספר עם HUJI Innovate, שייקרא כעת ASPER-HUJI Innovate".

בראש קרן אספר עומד לאונרד אספר. נשיאת הקרן, גייל אספר, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 2014. למשפחה היסטוריה ארוכה של שיתופי פעולה ותמיכה באוניברסיטה העברית. החל משנות השמונים, ראש המשפחה ישראל אספר ז"ל נבחר לכהן בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וסייע בהקמת מרכז אספר ליזמות בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה. מרכז אספר ליזמות תומך במחקר אקדמי בנושאי חדשנות ויזמות, ומספק בעשרים השנים האחרונות פלטפורמה לכנסים, מוקד להעצמת חדשנות, העברת קורסים אקדמיים ולא אקדמיים וכן מנוע צמיחה למספר תוכניות אקסלרטור.

מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית החל את דרכו בשנת 2018, במטרה לעודד חוקרים וסטודנטים לצעוד במסלולי החדשנות והיזמות ולפתח סביבה ותרבות חדשנית-יזמית. הפעילויות בו נועדו לייצר נקודת מפגש משמעותית, מלמדת ומקדמת רעיונות, בין העולם האקדמי לעולם החדשנות והיזמות. השאיפה של המרכז היא, בין היתר, לייצר קשרים עם סטודנטים יזמיים אחרים ועם קהילת היזמות הירושלמית, לעודד אווירת אקו-סיסטם ירושלמי, ולהגיע מרעיונות התחלתיים למיזמים שקורמים עור וגידים, תוך קבלת הכישורים, הידע והיכולות לפתח את אותם מיזמים הלאה.

מרכז החדשנות קורא לכל היזמיות והיזמים מבין הקוראים ליצור קשר, להציע מיזמים חדשים ולקבל עזרה בקידום ופיתוח אותם מיזמים! פרטי הקשר של המרכז ניתן למצוא בקישור כאן.

ניתן להירשם לתכנית OPEN של מרכז אספר לחדשנות ויזמות, עד התאריך 6.2.21 >>>

לכתבת מקור ומידע נוסף >>>

תוצרי הניתוחים המוצגים באתר מועברים באופן תדיר לקבינט הקורונה ולצוותים ייעודיים במשרדי הממשלה השונים ובמל״ל העוסקים בהכוונת ההתמודדות עם המגפה בישראל.

החוקרים בוגרי העברית: פרופ' דורון גזית, פרופ' נדב כץ, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז. חבר צוות נוסף – פרופ' ינון אשכנזי (אינו בוגר האוניברסיטה).

כדי לבחון את כמות הכלבים שאומצו וננטשו, ואת רווחת בעלי הכלבים בישראל במהלך משבר הקורונה, נעזרו החוקרים בארבעה אמצעים - (1) נתונים שנאספו בין ינואר 2016 למאי 2020 מאתר Yad4, מנוע חיפוש מקוון לאימוץ חיות מחמד בישראל, שד"ר מורגן הינה המייסדת שלו; (2) נתונים שנאספו בין נובמבר 2016 עד מאי 2020 דרך Google Trends לגבי חיפושים אינטרנטיים ברחבי העולם אודות כלבים מאומצים; (3) נתונים שנאספו משאלון מקוון לבעלי כלבים בישראל, שהיה זמין למילוי בין התאריכים 27 במרץ 2020 ל-30 באפריל 2020, במהלך משבר הקורונה והסגר הראשון; (4) נתונים שנאספו משאלון מקוון המיועד לאנשים בישראל שאימצו כלבים ממקלטים במהלך משבר הקורונה, והיה זמין למילוי בין ה-20 במאי ל-25 במאי 2020.

"המחקר שלנו מצביע על כך שככל שהבידוד החברתי החמיר במהלך מגפת הקורונה, כך גובר העניין באימוץ כלבים", ציינו החוקרים במאמרם. "שיעור האימוץ עלה משמעותית במשבר, בעוד שנטישת הכלבים כמעט לא השתנתה לעומת תקופות קודמות להופעת וירוס הקורונה. הממצאים מציגים את היתרונות הפוטנציאליים של יחסי אדם וכלב במהלך מגפת ה-COVID-19. אנו משערים שבעלות על כלב עשויה אפילו למנוע התפתחות של הפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD) הנגרמות כתוצאה מהמגיפה או לפחות להקל על ההתמודדות איתה, ברגע שהיא התרחשה. לאחר התפרצות ה-SARS בשנת 2003, שעשויה להיות שוות ערך מבחינות בריאותיות וחברתיות למגפת ה-COVID-19, דווח כי חולים רבים סבלו מהפרעות דחק פוסט-טראומטיות. ידוע כי לכלבים יש השפעה חיובית על הטיפול ב-PTSD. לפיכך, זהו כיוון מחקר עתידי חשוב".

לכתבה מלאה >>>

• מה תלמדו בתוכנית?
• היכרות עם טרנדים ומגמות
• מחקר שוק ולקוחות 
• פיתוח מודל עסקי 
• סטוריטלינג ועמידה מול קהל
• פיתוח אבטיפוס (MVP)
• שיווק ובידול תחרותי
• מימון וגיוס משקיעים
• היבטים משפטיים
• נטוורקינג
  
  תכניות OPEN מתאימות לסטודנטים.ות, תלמידי.ות מחקר, חוקרים.ות ובוגרי.ות האוניברסיטה העברית מכל התארים (בתואר ראשון - החל משנה ב'), עם מוטיבציה ורצון להתפתח כיזמים.ות ולפתח מיזם.

קישור לאתר: https://www.huji-innovate.org/open-2021
 

מקום 6: נפתלי בנט - מנהיג מפלגת ימינה

מקום 7: אביגדור ליברמן - יו"ר ישראל ביתנו

מקום 9: ישראל כ"ץ - שר האוצר

מקום 10: רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם - שופטי נתניהו

מקום 11: ליאת בן ארי - התובעת בתיקי נתניהו

מקום 12: אביב כוכבי - הרמטכ"ל

מקום 21: חזי לוי - מנכ"ל משרד הבריאות

מקום 25: פרופ' שמואל שפירא - מנהל המכון הביולוגי

מקום 26: שוקי שמר - יו"ר רשת המרכזים הרפואיים אסותא

מקום 27: פרופ' גליה רהב ופרופ' עידית מטות - הרופאות הבולטות במאבק בקורונה

מקום 36: רן עוז - מנכ"ל חברת הביטוח מגדל

מקום 37: משה לארי - מנכ"ל מזרחי טפחות

מקום 39: גיל שרון - יו"ר קבוצת בזק

מקום 42: אבי גבאי - מנכ"ל סלקום

מקום 44: ראובן ריבלין - נשיא המדינה

מקום 45: משה בר סימן טוב - מנכ"ל משרד הבריאות בפרוץ משבר הקורונה וגבי ברבש - מומחה למנהל רפואי ולאפידמיולוגיה

מקום 48: מנסור עבאס ואחמד טיבי - ראשי מפלגות ברשימה המשותפת

מקום 64: מיכל הלפרין - הממונה על התחרות

מקום 68: המועמד לנשיאות – יהורם גאון

מקום 69: אלדד קובלנץ - מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי

מקום 76: אברהם דובדבני - יו"ר קרן קיימת לישראל

מקום 77: האנשים החזקים של ענף האנרגיה: יפתח רון־טל ויוסי אבו

מקום 81: ליאור שמחה - מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל

מקום 82: מבשרת נבו - בעלי ריפבליק יועצים

מקום 84: עמית סגל - פרשן פוליטי, חדשות 12

מקום 87: אבישי בן חיים - כתב ופרשן לענייני חרדים, חדשות 13

מקום 88: שמעון ריקלין, לימור סמימיאן-דרש וינון מגל - נציגי הימין בתקשורת

לרשימה המלאה >>>
.

פרופ' סטיב ויינר ממכון וייצמן למדע מדורג ראשון בעולם בתחום מדעי היסטוריה.
פרופ' אמריטוס אריק כהן מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית מדורג במקום הרביעי.
פרופ' בדימוס יצחק מרכוס נמצא במקום השישי בתחום הכימיה.
פרופ' דרור פייטלסון מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב של האוניברסיטה העברית מדורג במקום ה-8 בתחום הבינה המלאכותית.
פרופ' אמריטוס איתמר וילנר מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע של האוניברסיטה העברית נמצא במקום ה-10 בתחום הננוטכנולוגיה.

23 בוגרי העברית דורגו בין ה-50 החוקרים המובילים בעולם בתחומים שונים החל ממדעי הרוח וכלה במחקר ביו-רפואי.

בסך הכל נכללו 1,630 חוקרים מישראל כש-292 מתוכם הם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

למחקר >>> http://bit.ly/2WVkNbV

עוד הוסיף כי "אנחנו יוצאים בימים אלו בפנייה רחבה ליזמים שמעוניינים לקחת חלק, ובתקופה הקרובה נבחן מיזמים מתחומים מגוונים, כמו חינוך, הנגשה, בריאות, איכות סביבה, מזון וכל מה שנכנס תחת הקטגוריה של 'עתיד טוב יותר'. אני באמת מאמין שיש ערך אמיתי, גם לנשמה וגם כלכלי, למהלכי אימפקט של חברות גדולות".

לדברי בנבנישתי, "השינוי המרכזי עבורנו כמנהלים של חברות, הוא במעבר מנתינה חד פעמית - לבניית מהלך אסטרטגי ארוך טווח שמחובר לליבת העסק ומייצר אימפקט רחב ככל שניתן. ואת כל זה בוחנים בערכים מדידים, כמו כל תוכנית עסקית שנמדדת ונבחנת בחברה. אצלנו בפרטנר ביצענו את המעבר ל-ESG כבר במהלך 2020, ואנחנו מאוד מרוצים מהתוצאות ומהערך שהמהלך השיא. מכיוון ש-ESG זהו כלי מדידה, אנחנו לא מדברים על 'עשיית ESG' אלא על הטמעת אסטרטגיית ESG בנושאי הממשל התאגידי, הפעילות הקהילתית והחברתית, ובנושאי סביבה וקיימות. משקיעים יכולים לראות את פירות ה-ESG בהשאת ערך, רווחיות עודפת או ביצועים עודפים אחרים על שאר השוק, כך על פי נתונים שמתפרסמים על ידי גופי השקעה שעוסקים בכך. מנהלי חברות, יכולים להרגיש את השאת הערך גם ברזולוציה רחבה יותר מהשורה תחתונה, למשל בכך ששביעות הרצון של העובדים והגאווה הארגונית גבוהים יותר. ישנם כלים למדידה, כמו גם סקרים חיצוניים, ואנחנו בפרטנר מאוד גאים בכך שפרטנר מדורגת כחברת התקשורת שהכי טוב לעבוד בה".

בנבנישתי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים (MBA), עם התמחות במימון ושיווק, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובנוסף חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה.

לכתבה המלאה >>>

צילום: סיון פרג'

פרופ' מיכאל סיגל, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה, שיבח ואמר כי "הפקולטה למדעי הרוח מתברכת בחוקרים מצויינים, מן הטובים ביותר בעולם בתחומי מחקר רבים ומגוונים, והזכייה של פרופ' רונית ריצ'י ופרופ' אורי גבאי במענקי ERC התחרותיים היא עדות ברורה לכך. הם מצטרפים למספר מרשים של חברי פקולטה שזכו במענק זה בשנים האחרונות, וביחד הם סימן מובהק למצוינות המחקרית ולמובילות של הפקולטה בארץ ובעולם".

פרופ' רונית ריצ'י תקבל את המענק על מחקרה על תרגומים אינטרלינאריים - ז׳אנר דו-לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין – המוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות, אך כמעט ולא נחקרו. 
פרופ' אורי גבאי יקבל את המענק על מחקרו אודות הכהנים-המלומדים של מסופוטמיה הקדומה. מחקרו מתרכז בכתב יתדות מן האלף הראשון לפנה"ס, שנכתב בשפה השומרית ובשפה האכדית על ידי הכהנים של מסופוטמיה הקדומה. 
פרופ' אורי כץ זכה במענק בעקבות מחקרו העוסק בפיתוח שיטות דימות וחישה אופטיות חדשניות שיאפשרו מבט מיקרוסקופי אל עומק רקמות, דרך סיבים אופטיים זעירים ואף מעבר לפינה. עבור פרופ' כץ זהו מענק ERC השני שהוא זוכה בו. מענק ERC Starting Grant ניתן לו בשנת 2015.

מענקי המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ניתנים מאז 2007 לחוקרים וחוקרות עצמאיים שבלטו בהישגיהם. שלושת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה שיקבלו השנה את המענק יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות. משרד הרקטור אוסף נתונים סטטיסטיים על מענקי ERC מזה 13 שנים. ישראל היא אחת המדינות המצליחות ביותר ביחס לגודל, כלכלה והוצאות מחקר. ישראל נמצאת במקום השני אחרי שוויץ בשיעור ההצלחה בקבלת מענקי ERC. אם לדרג את כל האוניברסיטאות באירופה לפי מספר מענקי ה-ERC שקיבלה כל אחת בתקופה זו - האוניברסיטה העברית נמצאת במקום השביעי המכובד, אחרי אוקספורד קיימברידג' ו-ETH  - סימן נוסף למצויינותנו האקדמית.

לכתבה המלאה >>>
.