אין דמוקרטיה בלי זכויות אדם, אין זכויות אדם בלי זכויות פליטים

tali_ahrenthal_cover_photo_01.jpg

פליטים ומבקשי מקלט בישראל מגיעים לעשור שלישי ללא נגישות למערכת מקלט וללא זכויות

 

tali_ahrenthal_cover_photo.jpg

 

לשנתיים של המלחמה היו השלכות דרמטיות על כולנו. בישראל חיה קהילה של אנשים הנמצאים כאן כבר יותר מ־15 שנים, שנאלצת להתמודד לא רק עם ההשפעות הקשות של המלחמה אלא גם עם התעמרות ממסדית עיקשת. ההתעמרות הזו לא רק שלא נפסקה עם פרוץ המלחמה, אלא אף החריפה וממשיכה בימים אלו. פליטים ומבקשי המקלט, רובם מאריתראה, סודן, אתיופיה ואוקראינה, מתמודדים כבר שנים עם אי־ודאות, פגיעה בזכויותיהם, הסתה והתנערות מוחלטת של מוסדות המדינה מאחריותם.

על אף שמאורעות 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם השפיעו על כלל האוכלוסיות בישראל, עם פרוץ המלחמה ראינו בא.ס.ף כיצד המדינה התנערה שוב מאחריותה כלפי מבקשי המקלט והפליטים שנפגעו. לא כל חברי הקהילה פונו עם שכניהם אזרחי ישראל, ומבקשי מקלט ופליטים החיים ביישובי העוטף והסביבה נאלצו לפנות לארגוני הסיוע כדי לקבל עזרה במציאת מקומות להתפנות אליהם. גם מי שפונה בתחילה לבתי מלון, הוצא מהם לאחר ימים ספורים בנימוק ש"לא מגיע לו" פינוי. בעקבות מאבק ממושך של ארגוני הסיוע ועתירה משפטית, נאלצה המדינה להציג מתווה פיצויים ייחודי למבקשי המקלט שפונו. אולם מתווה זה כלל פיצויים נמוכים משמעותית מאלה של אזרחים, שקבלתם הותנתה בהליך בירוקרטי מסורבל. בא.ס.ף ליווינו כ־80 משפחות וסייענו להן בהגשת הבקשות לפיצויים. עד היום אף לא אחת מהמשפחות קיבלה את הפיצויים המובטחים, וחלק ניכר מהבקשות הפרטניות נדחו ללא נימוק. הליך משפטי עקרוני בנושא עדיין מתנהל.

גם בזמן ההסלמה מול איראן נפגעו מבקשי מקלט ופליטים, ובמקרה טראגי אחד, משפחה של פליטות אוקראיניות נהרגה מפגיעה של טיל איראני. הפעם הפינוי למלונות התרחש ברוב מוחלט של המקרים אבל המענה שניתן מצד המדינה היה חלקי בלבד, ונדרש סיוע נרחב מצד העמותות בהנגשת הוראות ביטחון, בתיווך מול גורמים בירוקרטיים, בתמיכה נפשית ובהקלה על הליך ההתמודדות עם הפגיעה. יתרה מכך, לשנתיים של מלחמה השלכות נפשיות חמורות על הקהילה: רה־טראומטיזציה עמוקה של אנשים שחוו כבר טראומה, עינויים ושבי, סחר בבני אדם, מלחמות ורדיפה לפני שהגיעו לישראל.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית הזו אנחנו חלק מהמאבק לשמירה על הדמוקרטיה כי אין דמוקרטיה בלי זכויות אדם ואין זכויות אדם בלי זכויות פליטים. כבר בהסכמים הקואליציונים של הממשלה ה־37 הופיעו גזירות על הקהילה. בחסות המלחמה החלה הממשלה ליישם את המתקפות המתוכננות שלה על הקהילה. חקיקה פוגענית שמקודמת בימים אלה היא חלק מהמהלך הרחב של הממשלה שכל כולו החלשת הדמוקרטיה והשמירה על זכויות האדם במדינת ישראל:

חוק גירוש "תומכי משטר" הוצג ונחקק במהירות שיא בכנסת. החוק מאפשר גירוש של מי שהוגדר כתומך המשטר האריתראי בקריטריונים עמומים, ללא בדיקה של בקשת מקלט ועוקף למעשה את הוראות אמנת הפליטים, שישראל חברה בה ומחויבת לפעול על פיה. זאת ועוד, במטרה להרחיב את היקף המועמדים לגירוש הוכנס לחוק סעיף נוסף שמאפשר גירוש לאחר הרשעה בעבירה. בניגוד לנדרש על פי סעיף 33 לאמנת הפליטים החוק לא כולל תהליך בחינה לבטחון המוחזרים, הנדרשת בהחזרת מבקשי מקלט למדינת מוצאם. אם מדינת ישראל הייתה מקיימת את חובותיה הבין־לאומיות והמוסריות, מזמן היו נבדקות בקשות המקלט של אלפים רבים שהגיעו לכאן ממדינות אפריקה, ולא היו פה "תומכי משטר" שצריך לגרשם בהליך מיוחד. חשוב לציין שקצב ואופן הטיפול בבקשות מקלט בישראל היו מושא לביקורת נרחבת מצד גורמים רבים, בין לאומיים וישראליים, ובהם מבקר המדינה ובית המשפט העליון.

בנוסף לכך הצעת חוק יסוד ההגירה, שמקודמת על ידי ח"כ שמחה רוטמן, מעוררת בעיות קשות ומכילה פסקת התגברות על חוקי יסוד ובראשם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פסקת ההתגברות תוביל לנטרול סמכויות הביקורת השיפוטית ולהעמקת הפגיעה בזכויות אדם. הצעת החוק כוללת גם סעיף נוסף לפיו תישלל הזכות לגישה לערכאות שהיא אחת מהזכויות הבסיסיות יותר במדינות דמוקרטיות. יתרה מכך, בניגוד לאמנת הפליטים, הצעת החוק כוללת מכסה שנתית למתן מעמד, ופגיעה בחופש התנועה כמו גם בזכות הקניין. סעיף שלילת האזרחות בחוק מצביע על מטרת המציע להרחיב את קהלי היעד אליהם החוק מכוון. כלל יוזמות החקיקה הללו מדרדרות באופן שיטתי את מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט בישראל, פוגעות בזכויות הבסיסיות ביותר שלהם והופכות את קהילת מבקשי המקלט והפליטים לכלי פוליטי שדרכו השלטון מקדם ריכוז כוח בידיו ואת ההפיכה המשפטית "בדלת האחורית".

כדי להוסיף חטא על פשע, ממשלת ישראל הצליחה, בשנתיים האחרונות לבדן, לפגוע בגישה המאוד חלקית והיקרה מאוד מלכתחילה של פליטים ומבקשי מקלט למערכת הבריאות הישראלית דרך תקנות בריאות שכוללות חלקים מעטים מקהילת הפליטים ומבקשי המקלט. על פי התקנות, רק ילדים מתחת לגיל 18 ומבוגרים מעל גיל 60 מאריתראה, סודן ואוקראינה זכאים לשירותי בריאות. אך העלויות כה גבוהות מה שמדיר בפועל גם את הזכאים מהיכולת לבטח את עצמם. יתרה מכך, במהלך השנה האחרונה משרד הבריאות מנסה לבטל את הגישה לטיפולי בריאות מקדמים (טב"מ) לילדים אוטיסטים חסרי מעמד. בעקבות התערבות של עמותות המפעילות מסגרות חינכיות, של שותפינו ושלנו המדינה הודיעה שתתחיל ליישם את ההחלטה רק משנת הלימודים הבאה (ספטמבר 2026), אנו נמשיך לפעול כדי להבטיח כי כלל הילדים יקבלו את השירותים החיוניים להתפתחותם.

הפגיעה בפליטים אינה מנותקת מהמאבק הרחב על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. לאורך השנים הממשלה השתמשה בקהילה הזו ככלי לנגח את מערכת המשפט ולתקוף את בג"ץ. כאשר בג"ץ קבע כי כליאה של מבקשי מקלט הנהנים מהגנה קבוצתית לזמן לא מוגבל אינה חוקית, או כי חוק הפיקדון במתכונתו הראשונה הוא דרקוני ופוגעני ולכן יש לתקנו, ראינו מתקפה חסרת תקדים מצד פוליטיקאים על בית המשפט. גם היום פוליטיקאים טוענים את הטענה השקרית שבית המשפט "הגן על המסתננים" כשבפועל הפליטים שימשו כ"שדה ניסוי" לבדיקת גבולות הכוח של הממשלה מול מערכת האיזונים והבלמים. מה שהחל בפגיעה בזכויות של קהילה מוחלשת ממשיך כיום בחקיקה שמערערת את יסודות המשטר כולו.

ומה התוצאות של פגיעה והתעמרות מצד המדינה לאורך כל כך הרבה שנים? הנתונים מהמחקר המשותף של א.ס.ף ושל מרכז אדוה מציירים תמונה מדאיגה במיוחד. 85% מהפליטים ומבקשי מקלט בישראל חיים באי־ביטחון תזונתי, רובם באי ביטחון תזונתי חמור ובעוני. הנתונים הללו מדגישים כמה המדיניות הישראלית היא הגורם המרכזי למצב הקשה והבלתי נתפס הזה: אנשים שנמצאים כאן כמעט שני עשורים ואנשים שהגיעו לכאן לפני כארבע שנים נמצאים במצב כמעט זהה של עוני קיצוני ואי־ביטחון תזונתי. היעדר רשת ביטחון סוציאלית ואפליה ממסדית מתמשכת ייצרו מציאות יומיומית בלתי נתפסת, לא בטעות, אלא במדיניות מכוונות "עד שתהיה לי אפשרות לגרש אותם אני אכלא אותם ואמאיס עליהם את חייהם" (שר הפנים, מר אלי ישי, 2012)

הפגיעה המתמשכת באוכלוסיית הפליטים, אחת האוכלוסיות הפגיעות במדינת ישראל, היא מדרון חלקלק וצעד ראשון לעבר פגיעה בכל אזרח. הסרת אחריות המדינה לחיי מי שחי כאן לאורך שנים לצד חקיקה שמגבילה זכויות בסיסיות מסוכן לדמוקרטיה כולה. עקרונות היסוד של מדינת ישראל, מדינה שקמה על ידי פליטים למען פליטים, מחייבים שמירה על זכויות פליטים וזכויות אדם. המאבק הזה הוא לא רק של הפליטים, הוא של כולנו על הדמוקרטיה שלנו.