חדשות
גאווה אמיתית - 5 בוגרי העברית מככבים ברשימת 10 המדענים המובילים בעולם!
מחקר חדש מאוניברסיטת סטנפורד זיהה את 2 אחוזי החוקרים המובילים בתחומים שונים ברחבי העולם על סמך פרסומיהם, ציטוטיהם והשפעתם של אותם חוקרים וחוקרות. הרשימה כוללת 160,000 חוקרים מ-149 מדינות ב-22 דיסציפלינות מדעיות ו-176 תחומי משנה.
5 בוגרי האוניברסיטה העברית דורגו בעשירייה הראשונה בין החוקרים בעולם בתחומי המחקר שלהם.
פרופ' סטיב ויינר ממכון וייצמן למדע מדורג ראשון בעולם בתחום מדעי היסטוריה.
פרופ' אמריטוס אריק כהן מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית מדורג במקום הרביעי.
פרופ' בדימוס יצחק מרכוס נמצא במקום השישי בתחום הכימיה.
פרופ' דרור פייטלסון מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב של האוניברסיטה העברית מדורג במקום ה-8 בתחום הבינה המלאכותית.
פרופ' אמריטוס איתמר וילנר מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע של האוניברסיטה העברית נמצא במקום ה-10 בתחום הננוטכנולוגיה.
23 בוגרי העברית דורגו בין ה-50 החוקרים המובילים בעולם בתחומים שונים החל ממדעי הרוח וכלה במחקר ביו-רפואי.
בסך הכל נכללו 1,630 חוקרים מישראל כש-292 מתוכם הם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
למחקר >>> http://bit.ly/2WVkNbV
בוגר העברית: "נקים חממת אימפקט לחדשנות"
איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר, חשף תוכנית להרחבת שיתופי פעולה עם סטארט אפים שיוכלו לבוא ולהתארח ברשת פרטנר לטובת קידום פרויקטים סביבתיים וחברתיים. בכנס "משנים את הכללים: קבלת החלטות עסקיות מבוססות ערכים וייעוד" של גלובס אמר בנבנישתי "יש היום הבנה בהנהלות של חברות שאסטרטגיית ESG מועילה לעסק, למוניטין, לשביעות הרצון של העובדים והלקוחות - וגם לשורת הרווח".
"המהלך האחרון שהשקנו ממש השבוע, שאני שמח לחשוף כאן לראשונה, כולל הקמת חממת אימפקט אצלנו בפרטנר, שתספק סביבת עבודה של דור 5 ומשאבים נוספים שקיימים אצלנו, כמו תשתיות מתקדמות ומערכות שונות וכמובן מומחים מטעם החברה, לטובת סטארט-אפים ומיזמים שמתמקדים בעתיד טוב יותר", אמר בנבנישתי.
עוד הוסיף כי "אנחנו יוצאים בימים אלו בפנייה רחבה ליזמים שמעוניינים לקחת חלק, ובתקופה הקרובה נבחן מיזמים מתחומים מגוונים, כמו חינוך, הנגשה, בריאות, איכות סביבה, מזון וכל מה שנכנס תחת הקטגוריה של 'עתיד טוב יותר'. אני באמת מאמין שיש ערך אמיתי, גם לנשמה וגם כלכלי, למהלכי אימפקט של חברות גדולות".
לדברי בנבנישתי, "השינוי המרכזי עבורנו כמנהלים של חברות, הוא במעבר מנתינה חד פעמית - לבניית מהלך אסטרטגי ארוך טווח שמחובר לליבת העסק ומייצר אימפקט רחב ככל שניתן. ואת כל זה בוחנים בערכים מדידים, כמו כל תוכנית עסקית שנמדדת ונבחנת בחברה. אצלנו בפרטנר ביצענו את המעבר ל-ESG כבר במהלך 2020, ואנחנו מאוד מרוצים מהתוצאות ומהערך שהמהלך השיא. מכיוון ש-ESG זהו כלי מדידה, אנחנו לא מדברים על 'עשיית ESG' אלא על הטמעת אסטרטגיית ESG בנושאי הממשל התאגידי, הפעילות הקהילתית והחברתית, ובנושאי סביבה וקיימות. משקיעים יכולים לראות את פירות ה-ESG בהשאת ערך, רווחיות עודפת או ביצועים עודפים אחרים על שאר השוק, כך על פי נתונים שמתפרסמים על ידי גופי השקעה שעוסקים בכך. מנהלי חברות, יכולים להרגיש את השאת הערך גם ברזולוציה רחבה יותר מהשורה תחתונה, למשל בכך ששביעות הרצון של העובדים והגאווה הארגונית גבוהים יותר. ישנם כלים למדידה, כמו גם סקרים חיצוניים, ואנחנו בפרטנר מאוד גאים בכך שפרטנר מדורגת כחברת התקשורת שהכי טוב לעבוד בה".
בנבנישתי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים (MBA), עם התמחות במימון ושיווק, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובנוסף חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה.
צילום: סיון פרג'
קרן ERC תשקיע 6 מיליון אירו בשלושה חוקרים בוגרי העברית
קרן המענקים של המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי, ה-ERC, מקרנות המחקרים הגדולות בעולם הודיעה כי תעניק כשישה מיליון אירו (24.5 מיליון שקל) לשלושה פרופסורים מהאוניברסיטה העברית: אורי כץ מהמחלקה לפיזיקה יישומית, רונית ריצ'י ראשת החוג ללימודי אסיה וראשת מדור הודו ואינדונזיה, ואורי גבאי מהמכון לארכאולוגיה. שלושתם - בוגרי האוניברסיטה. כל אחד מחוקרים זכה במענק אישי של כשני מיליון אירו, כשסכום הזכייה הכולל עומד על 5,959,498 אירו. שני חוקרים – פרופ' ריצ'י ופרופ' גבאי – הם הזוכים היחידים במדעי הרוח מכל האוניברסיטאות בארץ. כל המענקים ניתנו במסגרת "ERC Consolidator Grant" של הקרן.
פרופ' מיכאל סיגל, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה, שיבח ואמר כי "הפקולטה למדעי הרוח מתברכת בחוקרים מצויינים, מן הטובים ביותר בעולם בתחומי מחקר רבים ומגוונים, והזכייה של פרופ' רונית ריצ'י ופרופ' אורי גבאי במענקי ERC התחרותיים היא עדות ברורה לכך. הם מצטרפים למספר מרשים של חברי פקולטה שזכו במענק זה בשנים האחרונות, וביחד הם סימן מובהק למצוינות המחקרית ולמובילות של הפקולטה בארץ ובעולם".
פרופ' רונית ריצ'י תקבל את המענק על מחקרה על תרגומים אינטרלינאריים - ז׳אנר דו-לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין – המוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות, אך כמעט ולא נחקרו.
פרופ' אורי גבאי יקבל את המענק על מחקרו אודות הכהנים-המלומדים של מסופוטמיה הקדומה. מחקרו מתרכז בכתב יתדות מן האלף הראשון לפנה"ס, שנכתב בשפה השומרית ובשפה האכדית על ידי הכהנים של מסופוטמיה הקדומה.
פרופ' אורי כץ זכה במענק בעקבות מחקרו העוסק בפיתוח שיטות דימות וחישה אופטיות חדשניות שיאפשרו מבט מיקרוסקופי אל עומק רקמות, דרך סיבים אופטיים זעירים ואף מעבר לפינה. עבור פרופ' כץ זהו מענק ERC השני שהוא זוכה בו. מענק ERC Starting Grant ניתן לו בשנת 2015.
מענקי המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ניתנים מאז 2007 לחוקרים וחוקרות עצמאיים שבלטו בהישגיהם. שלושת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה שיקבלו השנה את המענק יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות. משרד הרקטור אוסף נתונים סטטיסטיים על מענקי ERC מזה 13 שנים. ישראל היא אחת המדינות המצליחות ביותר ביחס לגודל, כלכלה והוצאות מחקר. ישראל נמצאת במקום השני אחרי שוויץ בשיעור ההצלחה בקבלת מענקי ERC. אם לדרג את כל האוניברסיטאות באירופה לפי מספר מענקי ה-ERC שקיבלה כל אחת בתקופה זו - האוניברסיטה העברית נמצאת במקום השביעי המכובד, אחרי אוקספורד קיימברידג' ו-ETH - סימן נוסף למצויינותנו האקדמית.
פרס על מצוינות בהנחיית דור העתיד של המדע מהמגזין Nature
פרופ' נטע ארז, ראשת המחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב זכתה בפרס 'מנטורינג במדע' לשנת 2020 מטעם קבוצת Nature Science, הבית של כתב העת המוביל Nature. פרופ' ארז סיימה בהצטיינות תואר ראשון במדעי בעלי החיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. תואר שני בהצטיינות בביולוגיה ודוקטורט בתחום ביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן למדע ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו.
פרופ' ארז, שהקימה לפני 10 שנים מעבדה החוקרת גרורות של סרטן השד וסרטן העור מלנומה, והנחתה עד כה 16 דוקטורנטים ו-5 סטודנטים לתואר שני, אמרה: "עבורי ההנחיה היא ייעוד, חלק מהותי מזהותי כמדענית. כשדוקטורנט חדש מגיע אליי אני אומרת לו: 'אתה מתחיל כתלמיד שלי ואני רוצה שתסיים כעמית שלי.' לכן תפקידי כמנחה הוא לא רק ללוות את המחקר. תפקידי הוא ללמד את תלמידי לחשוב ולחקור כמדענים, ולמצוא את דרכם העצמאית במדע ובחיים בכלל. אני גאה מאוד בהישגיהם: חלק ניכר מבוגרי המעבדה זכו בפרסים ובמענקים. נכון להיום, ארבעה מהסטודנטים סיימו גם את לימודי הרפואה ומתעתדים לשלב רפואה ומחקר, אחת עמיתת מחקר ומנהלת מעבדה באקדמיה, אחת עושה פוסט דוקטורט בארה"ב, וארבעה עובדים כמדענים בתעשיית הביו-טק. בנוסף אני משמשת כמנטורית לשני חוקרים צעירים שהקימו לאחרונה מעבדות משלהם".
צילום: אוניברסיטת תל אביב
בוגרת העברית יו"רית חדשה של ישראכרט
תמר יסעור היא היו"רית החדשה של חברת כרטיסי האשראי ותחליף בתפקיד את אייל דשא, גם הוא בוגר האוניברסיטה העברית.
יסעור היתה יו"רית ומנכ"לית לאומי קארד שגם נפרדה מלאומי בשל הוראות חוק שטרום, והפכה למקס. היא גם ניהלה את החטיבה הבנקאית בלאומי והובילה את הקמת הפלטפורמה הדיגיטלית של הבנק, פפר. היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק מהאוניברסיטה העברית.
הבחירה ביסעור הייתה חדשנית עבור ישראכרט - בחירה ביו"רית דומיננטית ומנוסה ראשונה של החברה בעידן של היעדר שליטה ושל פוסט-הפועלים.
בוגרת העברית - זוכה בתחרות השנתית לחונכות במדע מטעם המגזין Nature
פרופ' חנה מרגלית מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית זכתה בפרס לחונכות במדע לשנת 2020 מטעם המגזין Nature בקטגוריה מפעל חיים, זאת בעקבות הישגיה בתחום ההדרכה המדעית ("Nature Research Awards for Mentoring in Science"). פרופ' מרגלית היא מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הביואינפורמטיקה, והיא עוסקת במחקר המשלב ביואינפורמטיקה, ביולוגיה חישובית וחקר מערכות ביולוגיות.
מנימוקי ועדת הפרס: "לאורך הקריירה שלה, חנה נחשבה לחלוצה בתחום הביואינפורמטיקה במדינת ישראל ומחוצה לה. היצירתיות, האומץ והרעיונות שלה הובילו אותה לפתח כיוונים חדשים במספר תחומים, כולל מחקר על אינטראקציות בין חלבונים, רשתות ביולוגיות מורכבות, small RNA ואחרים. כמנטורית היא הדריכה יותר מ-50 סטודנטים וחוקרים, שרבים ורבות מהם המשיכו למלא תפקידים בכירים באוניברסיטאות מובילות או בתפקידים מרכזיים בתעשייה. הסטודנטים שלה מדברים רבות על יכולתה לעורר השראה, להניע ולעודד לעצמאות".
סטודנטים שלמדו תחתיה ציינו בפני הוועדה כי "פרופ' חנה מרגלית היא המנטורית הכי טובה שפגשתי. האווירה הפתוחה, הידידותית והשיתופית שלה היוו השראה עבורנו בעבודת המעבדה, אפשרה לנו ללמוד אחת מהשנייה, לנהל שיחות פוריות ומלאות תובנה, לעבוד בשיתוף פעולה ולקדם אחד את השני. כשהתקבלתי למעבדה של חנה למדתי משהו מאוד עמוק ומדהים על אופי ההדרכה שלה - היא חונכת את הסטודנטים שלה על פי אישיותם, לא על פי האישיות שלה". פרופ' מרגלית עצמה אומרת: "אני חושבת שהסוד של חונכות מדעית מוצלחת טמון ביצירת תמהיל נכון בין חופש מחשבתי, סקרנות והנאה לבין שאיפה למצוינות במחקר והקפדה על יושרה מדעית".
טקס סיום גרסת קורונה
בוגרי בית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית צריכים לדעת להיות יצירתיים והם לומדים מהטובים ביותר - הסגל המינהלי והאקדמי של בית הספר. הנה דוגמה מחממת אחת:
"ביום שישי בצהריים בפארק צ'ארלס קלור בחוף הדרומי של תל אביב אירע מחזה משונה. באמצע הרחוב נעצר אוטובוס שנשא את הסמל והצבעים של האוניברסיטה העברית, ומתוכו יצאו מספר חברי סגל. הם חצו את המדשאה, ניגשו לאחת המשפחות שישבה על שמיכה דקה, נהנתה ממזג האוויר הנעים וערכה פיקניק - ופנו לאישה הצעירה שישבה שם. "רותם? מזל טוב. בשעה טובה. אנחנו שמחים להעניק לך את תעודת סיום התואר השני במנהל עסקים, בהצטיינות!", הודיעה ד"ר רננה פרס, סגנית הדיקן בבית הספר למנהל עסקים, לצעירה המופתעת..."
צילום: דוברות האוניברסיטה העברית
זה הזמן לרשום את הילדים לתוכניות אלפא, אידאה ואודיסאה של האוניברסיטה העברית לנוער
תכנית אלפא כוללת מחקר מדעי מתקדם במעבדות האוניברסיטה העברית בליווי מיטב החוקרים לצד פעילות חברתית.
תכנית אידאה כוללת מחקר בתחומי הרוח והחברה בליווי מיטב החוקרים לצד פעילות חברתית ופדגוגית.
התוכניות מיועדות לתלמידות ותלמידים מצטיינים בכיתה ט'.
ב-05.01.2021 בינואר בשעה 18:00 יתקיים ערב חשיפה לתוכנית בזום. לכניסה לחצו כאן
לפרטים על התכניות ולהגשת מועמדות:
תכנית אלפא
תכנית אידיאה
תכנית אודיסיאה היא תכנית ארבע-שנתית מכיתה ט' עד י"ב. במסגרתה נלמדים קורסים אקדמיים בפיסיקה ובמתמטיקה, וכן קורסי מעטפת, התנסות במעבדות מחקר ופעילויות חברתיות.
ערב חשיפה והצגת התכנית יתקיים ב- 10.01.2021 בשעה 21:00 בזום. לכניסה לחצו כאן
לפרטים נוספים והגשת מועמדות לתכנית אודיסיאה
תכניות אודיסאה, אלפא ואידאה מופעלות על ידי מרכז מדעני העתיד במסגרת מיזם משותף עם משרד החינוך.
ירושלים.עיר.קהילה.
בוגרי העברית, מתרגשים להזמין אתכן ואתכם להאקתון הירושלמי - COMMUNICITY או בשמו העברי - ירושלים.עיר.קהילה. בואו לפתור בעיות משמעותיות, ביחד!
מגיפת הקורונה לא פסחה על ירושלים, בלשון המעטה. בחודשים האחרונים למדנו, הן מעיריית ירושלים והן מגופים רבים באקוסיסטם הירושלמי והסטודנטיאלי, על המצוקות המשמעותיות ביותר כיום בעיר. את התובנות הפכנו לאתגרים - שאותם נפצח יחד בהקאתון.
אנחנו מאמינים בכוח היצירתי שלכם ושלכן - הבוגרים והבוגרות של האוניברסיטה העברית בירושלים - לפתח פתרונות לכמה מהאתגרים המשמעותיים שאנחנו מתמודדים איתם היום. בהאקתון הקרוב אנחנו מזמינים להתמודד עם הבעיות האלו ולהציע רעיונות לשיפור החיים של כולנו. הפתרונות הטובים ביותר יזכו לפרסים נאים: 15,000 ש"ח למקום הראשון, 10,000 ש"ח למקום השני, ו-5000 ש"ח למקום השלישי.
קישור לדף הבית של ההקאתון: https://bit.ly/HACKATHONcommunicityJLMIMPACT2
ביום ראשון הקרוב, 20.12.20, נקיים אירוע חגיגי (מקוון) לחשיפת אתגרי ההקאתון.
להרשמה לאירוע: https://www.eventbrite.com/e/132378649103
ההקאתון הינו יוזמה של מאגד החדשנות JLM Impact המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ועזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה.
בואו להשפיע - השתתפו בסקר QS לדירוג הבין-לאומי של האוניברסיטאות
מדד QS הינו דירוג בינלאומי מוביל של מוסדות להשכלה גבוהה הכולל בדיקה מקיפה של איכות ההוראה וכן השתלבות בוגרי המוסדות בשוק התעסוקה התחרותי.