חדשות

"אני שמחה ונלהבת להצטרף לצוות מוזיאון תל אביב לאמנות", מסרה לפידות. "אני מודה על האמון שניתן בי, ועל ההזדמנות לעשות מעשים משמעותיים, מרחיבי לב ומעוררים למען קהל רב ומגוון. האמניות והאמנים הם שותפים לדרך - יצירתם היא סיבת הקיום של המוזיאון והרוח החיונית בזמנים כאלה".

לפידות, בת 49, בעלת תואר מוסמך בתולדות האמנות ותואר בוגר במדעי הטבע ותולדות אמנות מהאוניברסיטה העברית. חברי ועדת האיתור ציינו בנימוקיהם את חשיבות הניסיון של לפידות כאוצרת ראשית במוזיאון גדול, הבנתה הרחבה את המערכת המוזיאלית על כל מרכיביה, והכרה מעמיקה של שדה האמנות המקומי והבין-לאומי.

צילום: פרנס ניתאי

המסלול של זמיר, האישה החרדית הראשונה שסיימה לימודי רפואה בישראל, היה רצוף מכשולים. היא גדלה בנתניה לאב מהנדס ואם אחות שעלו מרוסיה, שנייה מבין שישה ילדים, והתחנכה בבית הספר ובסמינר החרדי בית יעקב. כבר בכיתה א' היא הכריזה בפני מורותיה שכשתגדל תהיה רופאה. אולם ללא שום תקדים בחברה החרדית, רובן היו סמוכות ובטוחות כי עם השנים היא תגלה שהאופציה כלל אינה פתוחה בפניה.

זמיר סיימה תיכון בגיל 17, ופנתה למסלול השכיח בקרב נשים חרדיות – לימודי הוראה. הוריה חששו שאישה רווקה שתחל לימודי רפואה תהפוך לפסולת חיתון, ואם לא די בכך – כבת בכורה היא גם תהרוס לאחיותיה הצעירות את השידוכים העתידיים. לימודי ההוראה לא הספיקו לזמיר, והיא בחרה במה שהיא מכנה "מסלול עוקף" – תוכנית בת שנתיים וחצי של לימודי סיעוד לנשים חרדיות בבית החולים לניאדו. אלא שההשתתפות בתוכנית רק עוררה בה עוד יותר את הרצון להגשים את חלום הילדות שלה. היא התחתנה בשידוך עם גבר שהצהיר כי הוא דווקא מאד שמח על שאיפותיה.

במהלך לימודי הרפואה היא ילדה ארבעה ילדים, מה שלא מנע ממנה להשלים את המסלול בזמן וללא הנחות. כששואלים אותה איך הצליחה לשלב את הכל היא משיבה "אין לי תשובה טובה, אלה שני דברים שהיו לי חשובים מאוד – לבנות משפחה ולהיות רופאה. יש לי בעל תומך מאוד, שגם לו יש קריירה כעורך דין, ועשינו את זה ביחד", הילדים שלה, היא מספרת, "גדלו על הלימודים שלי וכבר כיום יודעים המון מושגים רפואיים".

לאחרונה חתמה החברה על הסכם עם חברת אוברצ'ר המפתחת רובוט לבחירה של ביציות ועוברים. אוברצ'ר גייסה 30 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו וינוד קושלה, ראקוטן היפנית ואלן אנד קומפני. המנכ"ל של אוברצ'ר, מרטין ורשבסקי, הוא המייסד והיו"ר של Prelude Fertility – רשת מרפאות ההפריה הגדולה בארצות הברית. אוברצ'ר מעוניינת שאמבריוניקס תהיה התוכנה שמפעילה את הרובוט שלה, הנמצא כעת בניסויים קליניים. באמבריוניקס עצמה הושקעו עד כה 4 מיליון דולר, כמיליון דולר מתוכם במענק מרשות החדשנות, והיתר בהשקעה מקרן ההשקעות של משפחת שוסטרמן ממנהטן וממשקיעים פרטיים נוספים.

לכתבת מקור >>>
צילום: תמי בר שי

בנוסף, כספי המענק יובילו להקמת אקסלרטור חדש בהובלת HUJI Innovate שיהיה פתוח למיזמים של סטודנטים, חוקרים ובוגרי האוניברסיטה. המיזמים שיתקבלו לתכנית יקבלו השקעות Pre-seed (גיוס טרום ראשוני) מטעם האוניברסיטה וגישה למתקני האוניברסיטה השונים, במטרה לעזור להם להתפתח כסטארט-אפים. עד היום, המרכז הפעיל תכניות פרה-אקסלרציה המיועדות ליזמים בשלבים מאוד ראשוניים של התהליך. בחודשים האחרונים, מיזמים שיצאו מתכניות HUJI Innovate גייסו מיליוני דולרים מרשות החדשנות ומקרנות הון סיכון כמו  JVP וחממת Fresh Start ואחרים נמצאים במגעים מול קרנות נוספות. פתיחת אפיק ההשקעות, כך מאמינים ב-HUJI Innovate, יאפשר למרכז היזמות של האוניברסיטה העברית לסייע ליותר מיזמים המבוססים על טכנולוגיות עמוקות לחצות את הגשר מהמעבדה אל תעשיית הייטק ולתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית.

ד"ר אמנון דקל, מנכ"ל מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית בירושלים ובוגר האוניברסיטה, מסר השבוע כי "לאחר שנתיים של צמיחה והצלחה, HUJI Innovate נמצא בשלב משמעותי בהתפתחותו ומכין את עצמו לקראת מעבר למתחם ייעודי ועם תוכניות נועזות לעתיד. זהו הרגע הראוי עבור קרן אספר והאוניברסיטה העברית להעמיק את השותפות ביניהן, עם תרומה מרגשת לטובת המרכז, עם ישראל והעיר ירושלים". נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אשר כהן: "אנו גאים מאוד בשיתוף הפעולה של קרן אספר עם HUJI Innovate, שייקרא כעת ASPER-HUJI Innovate".

בראש קרן אספר עומד לאונרד אספר. נשיאת הקרן, גייל אספר, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 2014. למשפחה היסטוריה ארוכה של שיתופי פעולה ותמיכה באוניברסיטה העברית. החל משנות השמונים, ראש המשפחה ישראל אספר ז"ל נבחר לכהן בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וסייע בהקמת מרכז אספר ליזמות בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה. מרכז אספר ליזמות תומך במחקר אקדמי בנושאי חדשנות ויזמות, ומספק בעשרים השנים האחרונות פלטפורמה לכנסים, מוקד להעצמת חדשנות, העברת קורסים אקדמיים ולא אקדמיים וכן מנוע צמיחה למספר תוכניות אקסלרטור.

מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית החל את דרכו בשנת 2018, במטרה לעודד חוקרים וסטודנטים לצעוד במסלולי החדשנות והיזמות ולפתח סביבה ותרבות חדשנית-יזמית. הפעילויות בו נועדו לייצר נקודת מפגש משמעותית, מלמדת ומקדמת רעיונות, בין העולם האקדמי לעולם החדשנות והיזמות. השאיפה של המרכז היא, בין היתר, לייצר קשרים עם סטודנטים יזמיים אחרים ועם קהילת היזמות הירושלמית, לעודד אווירת אקו-סיסטם ירושלמי, ולהגיע מרעיונות התחלתיים למיזמים שקורמים עור וגידים, תוך קבלת הכישורים, הידע והיכולות לפתח את אותם מיזמים הלאה.

מרכז החדשנות קורא לכל היזמיות והיזמים מבין הקוראים ליצור קשר, להציע מיזמים חדשים ולקבל עזרה בקידום ופיתוח אותם מיזמים! פרטי הקשר של המרכז ניתן למצוא בקישור כאן.

ניתן להירשם לתכנית OPEN של מרכז אספר לחדשנות ויזמות, עד התאריך 6.2.21 >>>

לכתבת מקור ומידע נוסף >>>

כדי לבחון את כמות הכלבים שאומצו וננטשו, ואת רווחת בעלי הכלבים בישראל במהלך משבר הקורונה, נעזרו החוקרים בארבעה אמצעים - (1) נתונים שנאספו בין ינואר 2016 למאי 2020 מאתר Yad4, מנוע חיפוש מקוון לאימוץ חיות מחמד בישראל, שד"ר מורגן הינה המייסדת שלו; (2) נתונים שנאספו בין נובמבר 2016 עד מאי 2020 דרך Google Trends לגבי חיפושים אינטרנטיים ברחבי העולם אודות כלבים מאומצים; (3) נתונים שנאספו משאלון מקוון לבעלי כלבים בישראל, שהיה זמין למילוי בין התאריכים 27 במרץ 2020 ל-30 באפריל 2020, במהלך משבר הקורונה והסגר הראשון; (4) נתונים שנאספו משאלון מקוון המיועד לאנשים בישראל שאימצו כלבים ממקלטים במהלך משבר הקורונה, והיה זמין למילוי בין ה-20 במאי ל-25 במאי 2020.

"המחקר שלנו מצביע על כך שככל שהבידוד החברתי החמיר במהלך מגפת הקורונה, כך גובר העניין באימוץ כלבים", ציינו החוקרים במאמרם. "שיעור האימוץ עלה משמעותית במשבר, בעוד שנטישת הכלבים כמעט לא השתנתה לעומת תקופות קודמות להופעת וירוס הקורונה. הממצאים מציגים את היתרונות הפוטנציאליים של יחסי אדם וכלב במהלך מגפת ה-COVID-19. אנו משערים שבעלות על כלב עשויה אפילו למנוע התפתחות של הפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD) הנגרמות כתוצאה מהמגיפה או לפחות להקל על ההתמודדות איתה, ברגע שהיא התרחשה. לאחר התפרצות ה-SARS בשנת 2003, שעשויה להיות שוות ערך מבחינות בריאותיות וחברתיות למגפת ה-COVID-19, דווח כי חולים רבים סבלו מהפרעות דחק פוסט-טראומטיות. ידוע כי לכלבים יש השפעה חיובית על הטיפול ב-PTSD. לפיכך, זהו כיוון מחקר עתידי חשוב".

לכתבה מלאה >>>