אנשים עם מוגבלויות הם בשר מבשרו של מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל. במחקר המוצג במאמר התמקד המחבר בניתוח מאמרים מהביטאון המקצועי "סעד" והראה שבעשורים הראשונים לאחר הקמתה של מדינת ישראל, מוגבלות ואנשים עם מוגבלויות העסיקו את אנשי המקצוע. אלה האחרונים דנו ב"בעיה", עסקו בהגדרתה, בגורמים לה, וכמובן גם בקידום פתרונה.
"לא צדקה אלא צדק, אשר ערכו ג'וני גל ורוני הולר מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, מאיר באור חדש פרקים מרתקים בהתפתחות החברה הישראלית באמצעות סיפורו ההיסטורי של מקצוע העבודה הסוציאלית". – מהמעטפת האחורית.
רוני הולר ו גל, ג'וני . 2019. “מבוא: על ההיסטוריה של העבודה הסוציאלית בישראל”. בתוך לא צדקה אלא צדק (קובץ בעריכת ג'וני גל ורוני הולר), Pp. 9–34. מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - אוניברסיטת בן גוריון - קרית שדה בוקר. תקציר
האסופה מבקשת לאמץ מבט היסטורי ולבחון פרקים בעברו של מקצוע העבודה הסוציאלית מאמצע שנות העשרים של המאה ה-20 ועד ימינו אנו. הספר נחלק לשלושה שערים. בראשון מקבץ מאמרים העוסקים בראשית ימיו של המקצוע החל בשנות העשרים ועד סיום תקופת המנדט הבריטי. בשער השני מאמרים העוסקים בהתפתחות המקצועית והרעיונית של העבודה הסוציאלית בהקשרים שונים, בעיקר לאחר הקמת המדינה. השער השלישי מכיל שורה של מאמרים העוסקים בלב לבו של מקצוע העבודה הסוציאלית: יחס המקצוע לצדק חברתי וקידומו. (מתוך המאמר)
בספר זה קובצו שלושה עשר מאמרים מקוריים אשר מנסים לבחון תהליכים באקדמיה הישראלית במבט צופה עתיד, תוך בחינה של תרחישים אפשריים חלופיים; כל זאת בפרספקטיבה של "למידה לאורך החיים", במאמץ לבחון כיצד תהליכים עולמיים וכאלה המסתמנים בחברה הישראלית משפיעים על האקדמיה בישראל אשר מנסה להישאר רלוונטית בדרכי פעולתה. האתגר של האקדמיה הישראלית הוא להישאר משפיעה ונוכחת, כלומר להשכיל לשלב משימות של שימור והנחלה של ידע קיים לצד יצירה והפצה של ידע משמעותי חדש.מאמרי הספר בוחנים מגמות באקדמיה לסוגיה ואת דרכי פעולתה, תוך מתן ביטוי לקהלים פוטנציאליים שונים: קבוצות אוכלוסייה שונות, הסקטור העסקי, השיח הדמוקרטי ושיח הזכויות, מערכת החינוך, החדשנות הטכנולוגית ועוד. כל זאת מתוך מאמץ לברר כיצד ההקשר המדיני, החברתי והכלכלי של הזמן הזה הם בגדר משפיעים ומושפעים כאחת במפגש עם האקדמיה. מאמרי הספר נותנים ביטוי למתח בין ניסיונה של האקדמיה לשמש מגדלור המציע אור ומתווה דרך, לבין האפשרות להיות מגדל שן מסתגר ומתגונן לנוכח האיומים שמסביב. לכתיבת הספר חברו אנשי אקדמיה מובהקים לצד מי שפועלים בשדות שונים, תוך מתן ביטוי לכוחות מעצבים ומשתתפים – כאלה שעשויים לסייע בהבנת אתגרי האקדמיה בהקשר רחב. –
יגאל ברונר ו שולמן, דוד . 2019. עין להודו. הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית. תקציר
"מהי הודו? איך נוצרה הציוויליזציה העשירה שלה? איך פשטה ולבשה צורה במשך אלפי שנים, ולאן מועדות פניה? לראשונה בעברית, עין להודו מציג מבוא מקיף ומאיר עיניים להיסטוריה ולתרבות של התת־יבשת ההודית, ממקורותיה הפרה־היסטוריים ועד למאה ה־21. הספר פונה לקהל הרחב לרבות דורות של אוהבי הודו בישראל, והוא מלווה בתמונות, מפות, איורים, ובמבחר קטעים מתורגמים שנותנים טעם ומוסיפים ניחוחות. קוראים שירצו להבין את עקרון הקרמה, תורת הבודהה, שורשי היוגה וההגות ההינדואית, האופי והמורשת הייחודיים של האסלאם ההודי, היווצרותה של מדינת הלאום ופועלו של גאנדהי, או סתם לצאת לסיור בקו המטרו של דלהי, ימצאו בספר הזה את הכלים הדרושים להרפתקה ההודית." – מן המעטפת האחורית
עד לפני כמה עשורים נחשבו השמנים הצמחיים לקבוצה הומוגנית, שהמשותף לה הוא היותם נוזליים בטמפרטורת החדר וממקור צמחי. צלילה לתוך עולם השמנים מעידה על כך שרב השונה והמיוחד על המשותף, הן בתכונות הכימיות והפיסיקליות, בתהליכי ההפקה, בשימושים בבישול ובתעשייה, והן בהשפעות הבריאותיות הנובעות מכל אלה. המאמר מתייחס להגדרות, הבדלים ומקורות של שמנים ושומנים, המקורות להם, שמנים בכבישה קרה ושמנים מיוחדים במזון וכתוספי תזונה.
‘No man is an island’ is a wise saying. So is language, except the ones in impenetrable jungle or in an inaccessible island with its community shooting poisoned arrows at outsiders including missionaries and tradesmen. Tamil never lived in such a place! From the beginnings of its recorded history Tamil speakers interacted with speakers of Prakrit (Julie 2018) and Sanskrit ( ), for which inscriptions and literature bear evidence. But like most things about language, language ideology sifts and recasts any evidence about language.
RIKEN Photonics Control Technology Team, RIKEN Center for Advanced Photonics. 2019. “光量子制御技術の基礎および応用研究への展開”. J. Jpn. Soc. Precis. Eng., 85, 11, Pp. 969–970.
People who are more religious tend to experience more positive affect and higher levels of life satisfaction. Current explanations for this relation include social support, meaning in life, and more positive emotional experiences. Adding cognitive reappraisal as a new mechanism, we propose that religion consistently trains people to reappraise emotional events, making the devout more effective in applying this emotion regulation practice, which cultivates more positive affect and greater life satisfaction. In two studies, involving Israeli Jewish (N = 288) and American Christian (N = 277) participants, we found that more frequent use of cognitive reappraisal mediated the relationship between religiosity and affective experiences, which in turn, were associated with greater life satisfaction. Religiosity was associated with more frequent cognitive reappraisal (in both samples) and less frequent expressive suppression (in the Christian sample). Cognitive reappraisal mediated the link between religiosity and positive affect (in both samples) as well as negative affect (in the Christian sample). We discuss implications for understanding the link between religion and emotional well-being.
Background and objectives Attention bias modification treatment (ABMT) and cognitive bias modification of interpretation (CBM-I) both have demonstrated efficacy in alleviating social anxiety, but how they compare with each other, their combination, and with a combined control condition has not been studied. We examined their relative and combined efficacy compared to control conditions in a randomized controlled trial (RCT).
Small scale rainfall variability is a key factor driving runoff response in fast responding systems, such as mountainous, urban and arid catchments. In this paper, the spatial–temporal autocorrelation structure of convective rainfall is derived with extremely high resolutions (60 m, 1 min) using estimates from an X-Band weather radar recently installed in a semiarid-arid area. The 2-dimensional spatial autocorrelation of convective rainfall fields and the temporal autocorrelation of point-wise and distributed rainfall fields are examined. The autocorrelation structures are characterized by spatial anisotropy, correlation distances \~ 1.5–2.8 km and rarely exceeding 5 km, and time-correlation distances \~ 1.8–6.4 min and rarely exceeding 10 min. The observed spatial variability is expected to negatively affect estimates from rain gauges and microwave links rather than satellite and C-/S-Band radars; conversely, the temporal variability is expected to negatively affect remote sensing estimates rather than rain gauges. The presented results provide quantitative information for stochastic weather generators, cloud-resolving models, dryland hydrologic and agricultural models, and multi-sensor merging techniques.
Notwithstanding the significance of a positive bureaucratic reputation, the average bureau functions amidst deep-rooted public hostility. Bureaucracy bashing presumably weakens public sector employees' commitment to their bureaus, which is known to undermine public sector performance. Motivated by these concerns, this paper investigates whether exogenous signals regarding a bureau's reputation affect the organizational attachment – identification and commitment – of its employees, and the variation in employee responses. Employing an experiment at an Israeli welfare bureaucracy, we show that the organizational attachment of employees who feel central and influential within the bureau is unshaken, and even reinforced, in response to negative reputation signals. Conversely, employees who feel marginal and powerless are receptive to both negative and positive reputation signals. The implications of these findings are that public organizations can buffer their employees from the detrimental effects of negative reputation signals, yet by so doing they may shut out justified scrutiny and demands for change.
