Citation:
Abstract:
על יסוד הנימוקים שהועלו במאמר, הכותבים תומכים במסקנתו של שופט המיעוט השופט ג'ובראן: "לא שוכנעתי מטיעוני המשיבים, מדוע נאשמים שביצעו עבירות על רקע אידיאולוגי במסגרת ניסיון לקדם מדיניות ישראלית כללית שעניינה סיום השליטה הישראלית בשטחי האזור אינם קבוצת השוויון הראויה אף לשיטתם". גם הכותבים אינם מצליחים להבין מדוע יהא מרווח שונה לפעולות מחאה נגד פינוי התנחלויות ולפעולות מחאה - למשל, נגד ההתנחלויות. למדינה דמוקרטית, מעצם הגדרתה, אסור לנקוט הפליה המבוססת על עמדות פוליטיות בבואה לאכוף הגבלות - קל וחומר הגבלות פליליות - בנוגע לביטוי ומחאה. והנה, במקרה שלפנינו הכשיר בית המשפט העליון הפרה חדה של חובת הניטרליות הזו ובכך, למרבה העצב, תרם לתהליכי השחיקה המשמעותיים שהדמוקרטיה הישראלית נתונה בהם ותרם לכאב הגובר ולניכור הגובר של הציבור הערבי-פלסטיני ושל חלקים מהציבור הישראלי-יהודי בעקבות שחיקה זו.