Citation:
Abstract:
בחיבור זה, שנכתב לכבודו של הנשיא אשר גרוניס לרגל פרישתו, הכותבים מבקשים להצטרף לביקורתו של הנשיא גרוניס על היעדר קו מנחה בפסיקה באשר להבחנה בין איזון אופקי לאיזון אנכי. הטענה היסודית שמוצעת כאן היא שלהבחנה בין שני המבחנים חשיבות רבה בקביעת היקף ההגנה של זכויות אדם ואין מקום לזנוח אותה. ההבחנה בין איזון אנכי לאופקי אינה צריכה להתבסס על קביעת מדרג של אינטרסים או זכויות, ובעיקר איננה צריכה להיות מוערכת על פיה הקביעה אם האינטרס אשר לשם הגנה עליו פוגעים בזכויות מסווג כאינטרנס ציבורי או כזכות חוקתית. העובדה שבהקשר מסוים קיימת "התנגשות" בין זכויות חוקתיות אינה מספיקה כשהיא לעצמה כדי לבסס את המסקנה שיש להסתפק במבחן של איזון אופקי. הגישה המוצעת כאן מבוססת על אפיונו של מבחן האיזון האנכי כמבחן עקרוני, שלפיו פגיעה בזכות חוקתיתי יכולה להיות מוצדקת - בכפוף ליישום אד הוק של דרישת המידתיות - רק אם היא מקיימת שורה של כללים, ובהם הדרישה להסכמה בחוק, ההסתברות שפגיעה בזכות החוקתית הכרחית לקידום התכלית הראויה היא גבוהה מספיק ועוד.