חדשות

לכבוד שנת ה-75 למדינת ישראל, אתר החדשות מאקו ערך סקר בו השתתפו 409 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל. המראויינים התבקשו לבחור את המותג או המוצר הכי ישראלי במגוון רחב של קטגוריות וביניהן גם את האוניברסיטה הכי ישראלית.

האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הטובה בארץ ובין האוניברסיטאות הטובות בעולם וכעת גם זכינו בתואר אולי החשוב מכל - האוניברסיטה הכי ישראלית!

מישל שי וקסלר, בוגרת האוניברסיטה העברית, זכתה במקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר של עתון "הארץ" לשנת תשפ"ג. ארגון בוגרי העברית מברך על הזכייה!

מנימוקי השופטים: "קומות" משרטט סקיצה קצרה להתמודדות יום־יומית של משפחה עם התאבדות אחד מבניה. הסיפור כתוב מנקודת מבטה של האחות ומתמקד במערכת היחסים שלה עם בני הבית, ובעיקר עם אב המשפחה. נדמה שדמות המספרת קשובה ורגישה לנפש של אביה יותר משאר האחים: האח שהתאבד גרם לאב לחוש כי "מאותו יום הוא אבא רע, והגב שלו ירד לפחות בשתי קומות". האח האחר אוטם עצמו לאב, ורק האחות משמשת לו משענת. תיאור ההישענות הרגשית מגיע לשיא בסוף הסיפור, כשהאחות מספקת לאב גם משענת גופנית: "מלוא כובד משקל העצב של אבא שלי שוקע אל החזה שלי והוא רועד".

בחפירות שנערכו בשנת 2012 באזור העופל בירושלים מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בראשות ד"ר אילת מזר ז"ל, במימון דניאל מינץ ומרדית' ברקמן מניו יורק ובסיוע קולג' ארמסטרונג מאוקלהומה, ארה"ב והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, התגלו שרידיהם של שבעה כדי חרס גדולים ועל צווארו של אחד הכדים הייתה חרותה כתובת שהשתמרה באופן חלקי ותוארכה ע"י ד"ר מזר לימי שלמה המלך. מן הכתובת המקורית שרדו שבע אותיות בלבד. במהלך השנים למעלה מעשרה חוקרים הציעו קריאות שונות מבלי שהגיעו לקריאה מוסכמת. המכנה המשותף לכולם היה זיהויה של הכתובת ככתובה בכתב כנעני, כתב ממנו התפתח הכתב העברי הקדום שהיה נהוג בימי הבית הראשון.

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית – Jerusalem Journal of Archaeology – הצליח האפיגרף ד"ר דניאל ויינשטוב (בוגר האוניברסיטה העברית) לפענח כי מדובר בכתב "דרום־ערבי קדום", שנהג באותה עת בדרום חצי־האי ערב (אזור תימן של ימינו) בו ממלכת שבא הייתה הממלכה הדומיננטית באותה עת. "פענוח הכתובת על הכד מלמדת אותנו לא רק על נוכחותם של דוברי שבאית בישראל בתקופת שלמה, אלא גם על מערכת היחסים הגיאופוליטית, באותה העת, באזורנו. בעיקר לאור המקום בו התגלה הכד, אזור שידוע בכך שהיה מרכז הפעילות המנהלתית של המלך שלמה וירושלים", ציין ד"ר ויינשטוב. "זוהי עדות נוספת לקשרים המסחריים והתרבותיים הענפים שהיו בין ישראל תחת שלמה המלך וממלכת שבא".

במחקר חדש וראשון מסוגו בעולם, הצליח צוות חוקרים ישראלי, בהובלת הדוקטורנט רלפי קנז (בוגר תואר שני בפיזיקה יישומית מהעברית) ופרופ' רונן רפפורט מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית (ובוגר שני תארים של האוניברסיטה), לפתח מכשיר אפיון אופטי שמסוגל למדוד, בדיוק עצום, משטחים דקים עד כדי עובי של אטום בודד. השיטה החדשה מאפשרת מדידות על משטחים מזעריים שקוטרם שני מיקרון  בלבד (לשם השוואה, קוטר של שערה אנושית נע סביב 70 מיקרונים). המכשיר החדשני, שפורסם לאחרונה בכתב העת Review of Scientific Instruments, פועל בשיטה ייחודית קלה ונוחה שתייעל אפיון ופיתוח של תאים סולאריים, מסכים שטוחים, ואפילו טכנולוגיות מבוססות חומרים מתקדמים חדשים וביולוגיה מתקדמת.

"מבנים קטנים כאלה מצויים בשימוש במגוון טכנולוגיות ומחקרים מודרניים, כמו מוליכים למחצה, מכשירים אלקטרוניים, מסכים שטוחים ופיתוח טכנולוגיות בחומרים חדשים", מסביר קנז, ומוסיף: "לאחרונה הצלחנו לפתח אליפסומטר חדש שיכול למדוד ולאפיין בדיוק ובמהירות שטחים קטנים עד שני מיקרון ברוחב". לדברי החוקרים, המכשיר החדשני הוא המהיר ביותר מסוגו עד היום באיסוף נתונים, בערך פי אלף בהשוואה למכשירים קיימים דומים שמסוגלים למדוד שטחים קטנים של מיקרונים בודדים. המכשיר כה מדויק עד שהוא יכול לזהות ולמדוד עובי של משטחים זעירים שעשויים משכבה אטומית בודדת.