יונתן קפלן, ארדרן, קלייר, בן-צבי, עופר, בר-זאב, אורי, דויד, יובל, וויס, יוסף, מורגנשטרן, דוד, ניסקה, מאיר, רווה, אסנת, בין, אלה, ו שוגרמן, היידי. 2018.
“חזרה לספורט לאחר פציעה: קווים מנחים להחלטה מושכלת. סיכום סימפוזיון רב-מקצועי / יונתן קפלן, קלייר ארדרן, עופר בן צבי, אורי בר זאב, יובל דויד, יוס”. כתב-עת לפיזיותרפיה, 20, 1 (2018), עמ' 40-48.
תקציר רקע: אחת ההחלטות המאתגרות והקשות ביותר המוטלת על כתפי הצוות המלווה של הספורטאי, היא ההחלטה באיזה שלב ניתן לאפשר לספורטאי שנפצע, או שעבר ניתוח, לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה וסדירה. כדי לדון בסוגיה זו, נערך בספטמבר 2016 סימפוזיון בנושא חזרה לספורט לאחר פציעה, בקריה האקדמית אונו. הנושאים שנדונו בסימפוזיון כללו: מהי חזרה מוצלחת לספורט, מי הם האנשים המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות, ומהם הקריטריונים הקובעים את קצב ומידת החזרה לספורט. מטרות: סיכום הנושאים העיקריים שנידונו בסימפוזיון, הצגת הדעות השונות, הצעת המלצות בנוגע לחזרה לספורט עבור מקבלי ההחלטות, בדיקת גבולות המחקר בתחום והארת הנושאים הדורשים מחקר נוסף.תוצאות: התשובה לשאלה "מהי חזרה לספורט" תלויה במידה רבה בנקודת המבט של הנשאל. לכל אחד מן הגורמים - הספורטאי, המאמן והקלינאי - פרספקטיבה שונה, וקיימים הבדלים בין המטרות והציפיות שלהם. המודל העכשווי של אימון ספורטאים וחזרה לספורט הוא מודל של קבלת החלטות משותפת. הקריטריונים המשמשים לקביעת קצב ומידת החזרה למגרש כוללים גורמים פסיכולוגיים, מבחני תפקוד ייחודיים לענף הספורט הרלוונטי, מבדקי כוח שרירים וטווחי תנועה, מדדים קליניים, הערכת גורמי סיכון ואת גורם הזמן. מסקנות: הגורמים המשפיעים ביותר על בטיחות והצלחה בעת חזרה לספורט בתוך זמן סביר עדיין אינם ידועים. לכן, על מחקרים עתידיים להתמקד בגישה אחידה לאבחון, למדידה ולדיווח על תוצאות החזרה לפעילות גופנית לאחר פגיעה. (מתוך המאמר)
בעשורים האחרונים הלך והתפתח שדה המחקר של לימודי המוגבלות, המנתח באופן ביקורתי את היבטיה החברתיים של תופעת המוגבלות, מפתח תיאוריות חברתיות על תהליכי הבניית המוגבלות, ומשמש כר פורה לדיונים תיאורטיים ואידיאולוגיים בשורה של סוגיות. המאמר הנוכחי מציג שתי גישות מרכזיות - המטריאליסטית והתרבותית - ודן בסוגיות שעמדו לאורך השנים במוקד לימודי המוגבלות: מקומו של הגוף בחוויית המוגבלות, זהותם של אנשים עם מוגבלויות, ואופני ההצטלבות של קטגוריית המוגבלות עם קטגוריות חברתיות אחרות. כמו כן, המאמר בוחן את מעמדו של השדה בישראל, את התגבשותו, מאפייניו המוסדיים, סדר היום של חוקריו והאתגרים העומדים לפתחם. (מתוך המאמר)
אבי בן בסט. 2018.
שיגעון לאור. ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן.
