שותפות פוליטית יהודית-ערבית: מהי תמיכת הציבור היהודי בישראל בשותפות זו?

שותפות בין סקטורים שונים בחברה רב-תרבותית הינה אחת מאבני היסוד של חברה דמוקרטית ופלורליסטית. אך לרעיון השותפות בין החברה היהודית לחברה הערבית בישראל, במיוחד במישור הפוליטי, קיימת התנגדות היסטורית בישראל מסיבות רבות ומגוונות. בסקר זה, ההתייחסות לתמיכה בשותפות פוליטית היתה בנוגע לתמיכה בהקמת קואליציה שנשענת על תמיכת הרשימה המשותפת מבחוץ או בכניסת הרשימה המשותפת לקואליציה.

 

המחקר נערך באמצעות סקר אינטרנטי שכלל 1,438 משתתפים בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, בעלי זכות הצבעה ונערך על ידי חברת I-PANEL. בסקר נמדדה מידת תמיכתם של המשיבים בשותפות פוליטית כחודש לפני הבחירות (5-10.2.2020) וכן כשבוע לאחר הבחירות (10-12.3.2020) על מנת לבחון האם ישנו שינוי כלשהו במידת התמיכה בתקופה פוליטית זו. מכיוון שקצוות המפה האידיאולוגית בישראל בעלות עמדות נחרצות יותר בנושא השותפות, ביצענו דגימת יתר של אנשי מרכז (42% מהמדגם) – כלומר אנשים שמגדירים את עצמם כ"מרכז" על סקאלת דיווח עצמי (שנעה מ"ימין קיצוני" עד "שמאל קיצוני"). כמו כן, ביצענו דגימת יתר של אנשים שמגדירים את עצמם כ"שמאל" (שמאל מתון, שמאל, שמאל קיצוני; סה"כ 31%) כדי שיהיה מספר משיבים גדול מספיק להסיק לגביו מסקנות. בנוסף, נדגמו אנשים שהגדירו את עצמם כ"ימין" (ימין מתון, ימין, ימין קיצוני; סה"כ 27%). כל הניתוחים בדו"ח מתייחסים לשלוש קבוצות אידיאולוגיות אלו.

 

תמיכה בשותפות פוליטית לפני בחירות מרץ 2020 (5-10.2)

• בשקלול העדפותיהם של אנשי מרכז ושמאל יחד, כשני שליש - 66%  - תמכו לפני הבחירות בקואליציה שנשענת על הרשימה המשותפת מבחוץ (מתוכם 46% תומכים ו-20% נוטים לתמוך; רק 22% מתנגדים ו 12% נוטים להתנגד).
• גם רוב אנשי המרכז תמכו (30%) או נטו לתמוך (22%) בקואליציה שנשענת על הרשימה המשותפת מבחוץ: סה"כ 52%. התמיכה בכניסת הרשימה המשותפת לקואליציה היתה נמוכה יותר: סה"כ 35% תומכים ונוטים לתמוך.
• העמדות ביחס לקואליציה שנשענת על הרשימה המשותפת מבחוץ היו נחרצות יותר בקרב אנשי ימין, שרק 9% מהם תומכים, ואנשי שמאל ש 88% מהם תומכים במהלך זה.
• בקרב מצביעי כחול לבן בפרט, שיעור התמיכה היה זהה לשיעור התמיכה בקרב מצביעי מרכז ושמאל גם יחד: סה"כ 66% ממצביעי כחול לבן תומכים (מתוכם 44% תומכים ו-22% נוטים לתמוך; רק 20% מתנגדים ו 14% נוטים להתנגד).

 

תמיכה בשותפות פוליטית אחרי בחירות מרץ 2020 (10-12.3)

• נרשמה עלייה בתמיכה בשותפות לאחר בחירות מרץ 2020. כעת רוב גדול יותר אנשי המרכז תומכים (35%) או נוטים לתמוך (23%) בקואליציה שנשענת על הרשימה המשותפת מבחוץ: סה"כ 58% - עלייה של 6% מהמדידה שערכנו בקרב אותו מדגם חודש קודם לכן. התמיכה בכניסת הרשימה המשותפת לקואליציה נמוכה יותר: סה"כ 35% תומכים ונוטים לתמוך.
• בקרב אנשי שמאל לא נרשם שינוי, ועדיין 88% מהם תומכים במהלך זה.
• בקרב מצביעי כחול לבן בפרט גם נרשמה עלייה של 6% בהשוואה לתמיכה לפני חודש, וכעת 72% מהם תומכים בקואליציה שנשענת על הרשימה המשותפת מבחוץ (מתוכם 46% תומכים ו-26% נוטים לתמוך; רק 17% מתנגדים ו 12% נוטים להתנגד)

 

 

• כאשר המשיבים התבקשו לבחור מבין פתרונות שונים למצב הקואליציוני שנוצר בעקבות הבחירות, רוב אנשי המרכז – 53% - מעדיפים ממשלת מיעט ברשות גנץ ובתמיכת הרשימה המשותפת מבחוץ על פני כל אופציה ריאלית אחרת (ממשלת אחדות, ממשלת ימין-חרדים או סיבוב בחירות רביעי), כאשר רק 33% מהם מעדיפים ממשלת אחדות עם רוטציה שבה נתניהו ראשון ברוטציה ואחריו גנץ. גם רוב אנשי השמאל – 81% - מעדיפים את האופציה לממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת מבחוץ.
• בקרב מצביעי כחול לבן, ההעדפה לשותפות פוליטית בדמות קואליציה הנשענת על הרשימה המשותפת מבחוץ אף חזקה יותר מאשר בקרב כלל אנשי המרכז: 65%. רק 27% מהמשיבים העדיפו את האופציה של ממשלת אחדות.

 

יוסי חסון, מנהל תחום מחקר באקורד: "בלי קשר לעמדה פוליטית כזאת או אחרת, מאוד משמח לראות שיש תמיכה משמעותית בכך שהנציגים הפוליטיים של החברה הערבית, שמהווה 20% מהאוכלוסייה בישראל, יכולים להיות גורם לגיטימי לשיתוף פעולה פוליטי בדומה לנציגים של הקבוצות השונות בישראל. זו בשורה טובה לא רק לחברה הערבית כי אם לדמוקרטיה בישראל בכלל, שכל תתי הקבוצות בה נתפסות כלגיטימיות להיות חלק מבסיס התמיכה של הממשלה".

 

צוות המחקר: ד"ר רותי פליסקין  |  לי אלדר  |  יוסי חסון  |  פרופ' עירן הלפרין

 

לקריאת כל ממצאי המחקר >> מצגת שותפות פוליטית יהודית-ערבית 2020