במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על היישובים הערביים הכין ד"ר ראסם חמאיסי מחקר המתמקד בזיהוי ובניתוח החסמים העומדים בפני תהליך התכנון ביישובים אלה. המחקר מבחין בין כמה סוגים של חסמים: חסמים מבניים נובעים מאופייה של מערכת התכנון בישראל בכלל וממעמדו של המיעוט הערבי במערכת זו בפרט. חסמים מרחביים נובעים מהיעדר התאמה בין המפה המוניציפלית למפה של מוסדות התכנון. חסמים תרבותיים נובעים מתוך החברה הערבית, בעיקר בשל מסורת המקדשת את הבעלות הפרטית הרב-דורית על הקרקע ואת הנאמנות לחמולה בעניינים של נכסי דלא ניידי. לאחר ניתוח החסמים השונים מציע החוקר שורהשל צעדים להסבתם.
השסע היהודי-ערבי במדינת ישראל אינו השסע היחידי במדינה; אולם נדמה כי שסע זה הוא הסבוך ביותר, ובעל איום פוטנציאלי חריף ביותר. האירועים של אוקטובר 2000 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בעקבות אנתיפאדת אל-אקצה, והתוצאות הטרגיות שלהם, לימדו את היהודים והערבים כאחד שמערכת היחסים בין שתי האוכלוסיות עדינה ושברירית עד כדי כך שאירוע אחד יכול להשפיע לאורך זמן על היחסים בין שתי הקבוצות.
חיבור זה נועד לזהות ולהעלות את הסוגיות המרכזיות המעיבות על היחסים בין יהודים לבין ערבים בישראל, לשרטט כיווני התפתחות אפשריים בעתיד ולנסח המלצות לשיפור היחסים.
החיבור מבוסס על ניירות עמדה שכתבו מומחים בתחומים שונים בנושא יחסי יהודים-ערבים: משטר מדיני, חברה וכלכלה, שלטון מקומי, תכנון וקרקע. ניירות העמדה הוצגו בשולחן עגול שקיים מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ביולי 2002, ובו דנו המשתתפים בניירות העמדה השונים. בין המומחים שהשתתפו בכנס היו חוקרים אנשי אקדמיה, ראשי רשויות מקומיות, בעלי מקצועות חופשיים ופעילים בארגונים חברתיים. הכנס נועד להעלות את הסוגיות והבעיות ביחסים שבין שתי האוכלוסיות ובעיקר לנסות ולברר לאן מתקדמות שתי האוכלוסיות במערכת היחסים ביניהן, ומהם החסמים המקשים על פתרון הבעיות. המשתתפים התמודדו באופן מפורט עם ארבע סוגיות עיקריות: הבעיות המרכזיות העומדות על סדר היום ביחסי יהודים-ערבים בישראל; התמורות העיקריות המתחוללות ביחסי יהודים-ערבים בישראל; תרחישים עתידיים אפשריים; והמלצות לקובעי מדיניות.
ספר זה יוצאים לאור לראשונה, מתוך כתבי יד רבים מן הגניזה הקהירית, פיוטיו של אחד הפייטנים החשובים: ר' פינחס הכהן בירבי יעקב, שפעל בארץ ישראל (באזור טבריה) בסביבות אמצע המאה השמינית. ר' פינחס חותם את התקופה הקלסית של הפיוט הארץ ישראלי הקדום. יצירתו משמרת את מגוון הסוגים הגדול המאפיין את הפיוט הקלסי, ועם זאת אפשר לראות בה כיוונים ראשונים של תהליכים חדשים אשר יאפיינו את תקופת הפייטנות המזרחית המאוחרת. פיוטי ר' פינחס מעידים על משורר גדול, בעל אורך נשימה קומפוזיציוני מרשים. בכמה מהם הוא הגיע לשיאים מיוחדים, בעיקר בפיתוחים דרמתיים מעוצמים.
הפיוטים הבאים בספר מלווים בשינויי נוסחאות ובביאור מפורט. למהדורת השירים נוסף מבוא מקיף, הדן בפייטן עצמו וביצירתו. מתבררות בו שאלות ייחוסו וייעודו של כל פיוט, תבניות הפיוטים, מהלכיהם הספרותיים ולשונם, וכן תוכניהם, מקורותיהם הספרותיים ומנהגים קדומים הנלמדים מתוכם. תוך כדי דיון עולות מילים עבריות שלא נרשמו עד כה, נחשפים מדרשים שנשכחו ברבות השנים ומתגלות מסורות הלכה ארץ ישראליות אותנטיות. לציון מיוחד ראויים פרטים על חשבון הלוח העברי ומנהגי תענית קדומים העולים מן הפיוטים. אך מעבר לכל אלה, כינוס פיוטי ר' פינחס הכהן משיב אל חיק הספרות העברית את אחד המשוררים הגדולים שעמדו לעם ישראל, ואפשר מעתה לשוב וליהנות מיצירתו העשירה.
הספר מתוך הסדרה מאפשר היכרות עמוקה עם שירת החול העברית שנכתבה בספרד בימי הביניים, ומקנה כלים לניתוח שירה זו. לאחר הצגת הרקע ההיסטורי והחברתי, מוצגים הסוגים העיקריים של שירת החול, בשילוב דוגמאות רבות המלוות בניתוחים ספרותיים. כמו כן נסקרים בפירוט האמצעים הרטוריים המרכזיים ששימשו בשירה העברית בספרד.
