עבודה עם חומרים קריאוגנים
חומרים/נוזלים קריאוגניים - מוגדרים כגזים בעלי נקודת רתיחה נמוכה מ 73°C שנדחסו למצב נוזלי. לדוגמא, חנקן נוזלי 196° C והליום נוזלי269°C.
הסיכונים העיקריים בעבודה עם חומרים קריאוגניים הם:
1. פגיעת קור - נוזל קריאוגני, או אדים בטמפרטורה נמוכה, במגע עם רקמות הגוף עלולים לגרום לכווית קור. מגע של חלק גוף עם פריט קר מאד עלול לגרום להדבקה. כמו כן, קירור של רכיבי ציוד מסוימים, עלול לגרום להיחלשותם ולשבירתם. כדי למנוע פגיעות אלו, יש לעבוד על פי נוהלי עבודה תיקניים: מילוי מיכל רק על ידי אדם מיומן; מעבר איטי בין מיכלים; בדיקת תקינות צנרת וחיבורי מעבר לפני השימוש בהם; בדיקות תקופתיות של תקינות מיכלי הנוזלים הקריאוגניים; שימוש באמצעי מיגון אישיים בעת העברת הנוזל או שינוע המיכל, כולל: משקפי מגן (מומלץ משקפים סגורים - goggles) ומסיכת פנים, כפפות ייעודיות לעבודה עם נוזלים קריאוגניים ("cryo-gloves"), נעליים סגורות (מומלץ גבוהות), חלוק מעבדה סגור מקדימה עם שרוולים ארוכים וסינר עמיד לנוזלים קריאוגניים (סינר ייעודי "cryo-apron" או סינר פלסטי עמיד)
2. סכנת שריפה - קיימת סכנת שריפה בעבודה עם נוזל קריאוגני, שאיננו חומר דליק, אך בהיותו בטמפרטורה מתחת לנקודת רתיחה של חמצן (173°C-) עלול ליצור כיסים מקומיים המועשרים בחמצן. ריכוז גבוה של חמצן, במיוחד בצירוף מטעני אש כגון נייר או עץ, מהווה תערובת מסוכנת ביותר. יש להימנע מאגירת נוזלים דליקים (כגון ממיסים אורגניים) או מטעני אש (כגון ספרים וניירות) בסביבת מילוי, אחסון או שימוש בחומר קריאוגני.
3. סכנת חנק - במעבר בין נוזל לגז, חנקן ומימן נוזליים גדלים פי 700 בנפח. לכן, שפך נוזל או דליפת גז מהמיכל בכמויות (לדוגמה בזמן quench) עלולים לגרום לנפילה פתאומית של ריכוז החמצן בחלל החדר. ירידת ריכוז החמצן מתחת ל- 19% מהווה סכנת חנק. שאיפת כמויות הגז האינרטי עצמו עלולה לגרום לחנק. כדי למנוע סכנת חנק, יש למזער אחסון מיכלי הנוזלים הקריאוגניים. קיימות דרישות להתאמת התשתית בחדרים בהם משתמשים או מאחסנים מיכלי נוזלים קריאוגניים, לרבות פתחים ייעודיים וקבועים אל האויר החופשי המיועדים לשחרור אדים, גלאי חמצן וכו' (ראה נוהל בנושא: חוסר חמצן בעבודה עם גזים אינרטיים).
4. סכנת לחץ גבוה - הנוזל הקריאוגני נמצא בתוך המיכל במצב רתיחה ומשחרר גז. על מנת למנוע פיצוץ בגלל הלחץ הפנימי, חייב להיות מסלול קבוע ופנוי לשיחרור הגז מהמיכל, בנוסף לשסתום שחרור עודף לחץ (שסתום בטחון) ודיסקיות פריצה (המשתחררות במקרה ששסתום הלחץ חסום). חשוב גם להימנע מפגיעות פיזיות במיכלים בזמן ההזזה (העלולות להחלישם) ולהרחיקם ממקורות חום, לרבות חלונות. כמו כן, יש להבטיח עמידות בלחצים משתנים של כל כלי שמעבירים לתוכו או דרכו את הנוזל הקריאוגני (כגון: צנרת להזרמת הנוזל, או שפופרות זכוכית אטומות המחזיקות דוגמאות לבדיקה)