בטיחות בעבודה עם גז מימן במעבדות
בסוף שנות השבעים ארעה תאונה קטלנית במעבדת מחקר במכון וולקאני. התאונה ארעה עקב דליפת גז מימן מחיבור בין הצנרת לברז גליל שהיה מוצב בתוך חדר וסיפק מימן למכשיר כרומטוגרף גזי. הדלקת מנורת פלורוצנט שהייתה מותקנת בתקרת החדר, גרמה להצתת גז המימן, שהוא גז קל מהאוויר ומתרכז בחלק העליון, לפיצוץ עז ולמות העובד.
לגז המימן שימושים שונים במעבדות מחקר: גז בעירה בגלאי להבה, הידרוגנציות, שימושים בלהבת מימן וכו'. הגז מסופק, בד"כ, בגלילי גז דחוס בלחץ של כ- 150 אטמ'.
לרוב נפח הגלילים כ- 45 ליטר - נפח מים- (גלילים גדולים) או כ- 7 ליטר (גלילים קטנים).
סיכונים בטיחותיים
מספר תכונות הופכות את גז המימן למסוכן במיוחד:
א. הגז חסר צבע וריח, דבר המקשה על זיהוי דליפה.
ב. יתכן פיצוץ בטווח רחב מאוד של תערובות מימן - אויר (תחום ההתפוצצות של הגז הוא בין 74.2%-4.1% מימן באוויר).
ג. אנרגית הצתה נמוכה - הגז עלול להיות מוצת ממקורות ניצוץ רבים המצויים במעבדה.
ד. האנרגיה הנפלטת בדליקה או בפיצוץ גבוהה (חום בעירה = 34000 Kcal / Kg )
ה. במקרה של דליפת גז מימן מגליל דחוס, עלולה להשתחרר בזמן קצר כמות גדולה של גז (מגליל גדול עד כ- 7.5 מ"ק, ומקטן עד כ- 1 מ"ק).
ו. במקרה של דליפה בחלל סגור, עלול המימן לדחוק את החמצן, להוריד ריכוזו באויר ולגרום לחנק.
במערכות המקבלות אספקת גז מימן, טמון פוטנציאל סיכון חמור לחיי אדם.
מניעת סכנת הפיצוץ
1. מחולל מימן (Hydrogen generator)
בכדי למנוע את סכנת הפיצוץ הנובעת משימוש בגלילי גז מימן דחוס, במעבדות האוניברסיטה העברית, מאושר השימוש במחולל מימן (Hydrogen generator) מעבדתי ולא בגלילי גז מימן דחוס. המכשיר עובד על עקרון הידרוליזה של מים ומייצר כמויות מוגבלות של גז בלחץ נמוך יחסית. כמויות הגז המוגבלות שמיוצרות ואמצעי הבטיחות המותקנים במכשיר, מונעים אפשרות של דליפת נפח מימן גדול לתוך החדר.
2. במקרים בהם השימוש במחולל מימן אינו ישים, ניתן לעבוד עם גלילי מימן דחוס, באישור מיוחד של המחלקה לבטיחות ולגיהות, במעבדה אשר יתקיימו בה כל אמצעי הבטיחות הבאים:
א. פתחי אוורור קבועים בתקרת החדר (בקומה עליונה) או בצמוד לתקרה (בקומות נמוכות יותר), אשר יאפשרו שחרור מימן לאוויר החופשי (מחוץ לבניין). ברוב המקרים יספיק פתח בשטח של כ- 300 סמ"ר (יש לסגור הפתח ברשת גסה כדי למנוע כניסת בע"ח למעבדה). זאת, בנוסף לתריס אוורור בחלק התחתון של דלת הכניסה, כמקובל בכל מעבדה.
הערה: יש לוודא כי חלל המעבדה מאוורר כנדרש (לפחות 6 החלפות אויר בשעה).
ב. מניעת כל מקור ניצוץ בחלק העליון של החדר: הנמכת גופי תאורה, מזגנים, חיבורי חשמל, מפוחים וכו'לפחות 50 ס"מ מתחת לגובה התקרה.
ג. סגירת מעברים ופתחים בחלק העליון של החדר, העלולים לגרום לזרימת מימן לחללים סמוכים.
הערה: בכל מקרה של התקנת מחולל מימן או התאמת תשתית החדר לעבודה עם גז מימן, מומלץ להתייעץ עם איש בטיחות לגבי הדרישות הספציפיות לאותו חדר.