שילוב קהילתי של בוגרים עם מוגבלות שכלית בשירות צבאי
על אף שאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מדגישה את החשיבות של שילוב קהילתי, אנשים עם מוגבלות שכלית מודרים באופן שגרתי ממספר מסגרות חיים מרכזיות ובכללן משירות בצה"ל. התוכנית 'שווים במדים' נועדה ליצור הזדמנות לאנשים עם מוגבלות שכלית להתגייס לשירות צבאי בצה"ל ודרך כך גם לשנות את תפיסותיהם של חיילים אחרים המשרתים עמם. מחקר אורך זה בחן את ההשלכות של שילוב של חיילים עם מוגבלות שכלית בצה"ל על החיילים עצמם, על חיילים אחרים ללא מוגבלות שכלית, על מפקדים והמערכת הצבאית ועל הורי החיילים.
חיפוש עזרה בקרב הורים לאנשים שלהם אבחנה כפולה של מוגבלות שכלית ומחלה פסיכיאטרית
חוקרים שותפים: פרופ' וולף רוסלר, גרמניה
אנשים שלהם אבחנה כפולה של מוגבלות שכלית ומחלה פסיכיאטרית מהווים את אחת האוכלוסיות המודרות ביותר בחברות מערביות. מחקרים מראים שאוכלוסיה זו לא מקבלת שירותי שיקום ושירותי בריאות הנפש ברמה מספקת. לכך יש השלכות שליליות על בריאות הציבור היות וחוסר טיפול או טיפול ברמה ירודה עשוי להוביל לבעיות בריאותיות קשות יותר ופגיעה באיכות החיים של הפרט ובני משפחה אשר מהווים מטפלים עיקרים עבורו. למרות החשיבות של המטפל המשפחתי לניהול הטיפול עבור אדם עם אבחנה כפולה, מחקרים טרם בדקו את תהליך חיפוש העזרה בקרב מטפלים אלו. המחקר בוחן את תהליך חיפוש העזרה בקרב בני משפחה של ילדים ומתבגרים בגילאי 13 עד 25 שלהם אבחנה כפולה. המחקר יתמקד, באופן ספציפי, בבדיקת התאמתם של השירותים הפסיכיאטרים בישראל לאוכלוסיה זו. מטרת המחקר הינה להגיע להבנה של תהליך חיפוש העזרה על-ידי בחינת הגורמים המשפיעים על הליך זה.
מדידה והערכה של התוכנית לעידוד מעורבות חברתית והתנדבות של בני נוער עם מוגבלות.
חוקרים שותפים: ד"ר איתי גרינשפן, יוסי פריאר-דרור, הילה רימון-גרינשפן
בישראל קיימת בעשורים האחרונים מגמה כללית מבורכת של קידום מדיניות לשילוב בקהילה של אנשים עם מוגבלות בכלל, ובני נוער עם מוגבלות בפרט. בין היתר, מדיניות זו שמה לעצמה כמטרה להגביר את השתתפותם של אנשים עם מוגבלויות בפעילויות חינוכיות, חברתיות ואחרות, ולשינוי עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלויות. רבות מיוזמות אלה שמות דגש על שילוב כבר מגיל צעיר ובעיקר בקרב בני נוער עם מוגבלויות. מחקר זה מלווה תכנית פיילוט ייחודית של שילוב בני נוער עם מוגבלויות במערכי התנדבות שונים ברשויות המקומיות ובארגונים במהלך תקופת הפיילוט של התכנית, בין השנים 2016-2018, ומטרתו היא הערכת יישום מטרות התכנית והמשך פיתוח והתאמה של כלים וידע בתחום של התנדבות בני נוער עם מוגבלויות.
בחינת ההשלכות של השתתפות בקורסי פרינדינג אקדמי על סטודנטים מן המניין, סטודנטים עם מוגבלות ומרצי הקורסים.
קורסי פרינדינג אקדמי הינם קורסים משולבים באקדמיה בהם מחצית מהסטודנטים הינם מן המניין ומחציתם הינם סטודנטים עם מוגבלות. מחקר זה בוחן את ההשלכות של השתתפות בקורס פרינדינג אקדמי על שלוש קבוצות של בעלי עניין השותפים לקורס: סטודנטים עם מוגבלות, סטודנטים מן המניין, ומרצים ורכזי הקורסים.
תפיסת מוגבלות בקרב סטודנטים לעבודה סוציאלית
חוקר שותף: ד"ר רוני הולר
בעשורים האחרונים אנו עדים לשינוי פרדיגמטי באופן בו מומשגת תופעת המוגבלות בעולם המערבי. במסגרת שינוי זה, מאותגרת במדינות הרווחה התפיסה הרווחת הרואה במוגבלות עניין פרטני ורפואי, ומפנה את מקומה לתפיסה דינמית הרואה במוגבלות תופעה חברתית רבת-פנים המתעצבת, בין השאר, על ידי גורמים סביבתיים, תרבותיים ופוליטיים. מחקר זה עושה צעדים ראשונים לבחינת תפיסת המוגבלות של עובדים סוציאליים, כלומר לבדוק באיזו מידה עובדים אלו נוטים לתפיסה הרפואית או לתפיסה החברתית של המוגבלות. לאור חשיבות תהליך הסוציאליזציה למקצוע החל בשלבי הלמידה אליו, בדיקת הכלי תעשה באמצעות סקר רוחב בקרב סטודנטים לעבודה סוציאלית.
הערכת תכנית הנגשה קוגניטיבית של אתרי פנאי עבור אנשים עם מוגבלות שכלית
חוקרים שותפים: ד"ר שירה ילון-חיימוביץ, ד"ר סיגל עוזיאל-קרל ויוסי פריאר-דרור
המאה ה-21 מוגדרת כעידן המידע. אנו משתמשים במידע לקיומנו היומיומי ולפרנסתנו. השימוש במידע מקנה לנו כוח, עצמאות, יכולת בחירה ושליטה מושכלת באירועי חיינו. מידע רב קיים באמצעי התקשורת, באינטרנט ובספרים, אולם במקרים רבים המידע אינו נגיש לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; שכן, הוא מוצג לרוב באופן מורכב ומסובך שאינו תואם את היכולת וקצב עיבוד המידע של אנשים אלה, ולכן אינו מובן להם. בשנים האחרונות נעשה בישראל מאמץ עקבי להנגיש גם מוזיאונים ואתרי פנאי עבור אנשים עם מוגבלויות, אולם מקומם של אנשים עם מוגבלות שכלית לא זכה להתייחסות מספקת בתהליך זה. מחקר זה מתמקד בהערכת תוכנית להנגשת אתרים ויתמקד בהערכת התרומה של ההנגשה הקוגניטיבית לאוכלוסיית היעד; ובבחינת השינוי בעמדות ובהתנהגות של נותני השירות לאחר חשיפה לתוכנית ההנגשה.