תפיסת מוגבלות בקרב סטודנטים לעבודה סוציאלית
חוקרת שותפה: ד"ר שירלי ורנר
בעשורים האחרונים אנו עדים לשינוי פרדיגמטי באופן בו מומשגת תופעת המוגבלות בעולם המערבי. במסגרת שינוי זה, מאותגרת במדינות הרווחה התפיסה הרווחת הרואה במוגבלות עניין פרטני ורפואי, ומפנה את מקומה לתפיסה דינמית הרואה במוגבלות תופעה חברתית רבת-פנים המתעצבת, בין השאר, על ידי גורמים סביבתיים, תרבותיים ופוליטיים. מחקר זה עושה צעדים ראשונים לבחינת תפיסת המוגבלות של עובדים סוציאליים, כלומר לבדוק באיזו מידה עובדים אלו נוטים לתפיסה הרפואית או לתפיסה החברתית של המוגבלות. לאור חשיבות תהליך הסוציאליזציה למקצוע החל בשלבי הלמידה אליו, בדיקת הכלי תעשה באמצעות סקר רוחב בקרב סטודנטים לעבודה סוציאלית.
עבודה סוציאלית והיסטוריה של מוגבלות
הטיפול באנשים עם מוגבלויות היה תמיד בשר מבשרו של מקצוע העבודה הסוציאלית במדינת ישראל. לנוכח מרכזיות זו של אנשים עם מוגבלויות בולטת מאוד היעדרותם של אלו מההיסטוריוגרפיה של המקצוע. מטרת המחקר הנוכחי הינה לעשות צעדים ראשונים בהשלמת פער אמפירי ותיאורטי זה. השלב הראשון והנוכחי של המחקר יתמקד בבחינת שורשיה ההיסטוריים של תפיסת המוגבלות בקרב אנשי מקצוע העבודה הסוציאלית בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, כפי שאלו השתקפו במאמריו של הביטאון המקצועי סעד, אשר פעל בשנים 1977-1957. ניתוח המאמרים יערך באמצעות ניתוח שיח תמתי, אשר ילווה בזיהוי מתמיד של ההקשר החברתי, כלכלי ותרבותי אשר אפשרו את אותם שיחים.
אנשים עם מוגבלויות ומדיניות חברתית: בין האישי לפוליטי
פרוייקט מחקרי זה מבקש לבחון את האופן בו תנאי החיים של אנשים עם מוגבלות פיזית עוצבו היסטורית על ידי מערכות החינוך, התעסוקה, שירותי רווחה האישיים והביטחון הסוציאלי. במהלך המחקר, יערכו ראיונות עומק עם שלושה דורות של אנשים עם מוגבלויות: כאלו שנולדו בשנות החמישים, השבעים והתשעים. המטרה היא כי ראיונות אלו, המכונים בעגה המקצועית life history interviews, יאפשרו לחבר בין האישי לפוליטי, כלומר בין חוויות החיים של אותם אנשים לבין שינויים היסטוריים במדינת הרווחה.