מחקר זה בודק את השפעת הזהות האתנית של חשודים ושל שופטים על החלטות בדבר הארכת המעצר הראשוני, לפני הגשת כתב אישום. בשונה ממחקרים קודמים שבחנו את השפעת המוצא האתני על ההליך הפלילי, והתרכזו בשלב גזירת הדין, זהו המחקר הראשון הבוחן את השפעתו של גורם זה על ההחלטות המתקבלות במפגש הראשון של החשוד עם בית המשפט, מיד לאחר מעצרו. בשלב זה של ההליך הפלילי יש לשופט מידע מוגבל על החשוד ועל העבירה, ההליך הוא מהיר, ועמדת המשטרה באשר למספר ימי המעצר הדרושים מאפשרת שליטה סטטיסטית טובה על יתר המשתנים העשויים להשפיע על ההחלטה. כמו כן, בשונה מרוב המחקרים הקודמים, בניתוח הנתונים נופו הליכים שהסתיימו בהסכמה בין הצדדים, וכן נבחן גם מוצאו האתני של השופט. בדרך זו ניתן להבחין טוב יותר בין השפעת הזהות האתנית של החשוד לבין השפעה של גורמים אחרים העשויים להיות מתואמים עם זהות זו. תוצאות המחקר מראות שכאשר השופט הוא יהודי, הסיכויים של חשוד יהודי להשתחרר גדולים מהסיכויים של חשוד ערבי להשתחרר באותן נסיבות. כמו כן, כאשר החשוד הוא יהודי, סיכויי שחרורו על ידי שופט יהודי גדולים יותר, לעומת סיכויי שחרורו על ידי שופט ערבי באותן נסיבות.

A number of arguments regarding the politics of UK public inquiries (PIs) suggest that the appointment of a public inquiry and its subsequent report affect public responsibility attributions in ways that could be beneficial to the appointing office holder. One claim refers to the effect of an appointment on responsibility attribution towards the appointer of a PI; another refers to the relative strength of the effects of PI reports on responsibility attributions compared with other public evaluations. This latter argument relies on the assumption that PIs are judged as more credible than other conveyors of public evaluations. To test these hypotheses, this research employs two web‐based experiments involving a sample of 474 UK citizens. The findings do not support the hypotheses. Instead, they reveal that the credibility of PIs is conditional upon acceptability of the report content.