check
עברית קשה שפה | הפקולטה למשפטים

עברית קשה שפה

עברית קשה שפה

אין סטודנט שלא חווה קשיי הסתגלות בשנתו הראשונה בפקולטה למשפטים. אך עבור אלה שעברית אינה שפת אמם הקושי מועצם: טעויות ניסוח, קושי בקריאה ובהבנה של השפה המשפטית ולפעמים אף בעיות הסתגלות חברתיות ותרבותיות. פרויקט החונכות לתלמידים שעברית אינה שפת אמם נותן מענה נרחב לקשיים, והתוצאות בשטח מדברות בעד עצמן.



-רננה הרמן-

 

"בתחילת שנה א' עוד לא היה לי לפטופ", מספרת עתליה מרקוביץ', סטודנטית בפקולטה שעלתה מהולנד לאחר התיכון. "נשארתי באוניברסיטה כל יום עד שעה מאוחרת כדי לכתוב עבודות. אחרי שכל הספריות נסגרו הייתי עוברת למחשבים במסדרון עד אחת-עשרה בלילה. באחד הימים התקשרתי לתום, החונך שלי, לבכות על כך שאני אפילו לא קרובה לסיום כתיבת העבודה. זה היה באמצע החורף והוא הגיע באחת-עשרה בלילה לעודד אותי עם כוס תה. זה היה ממש מקסים".

 

פרויקט החונכות לתלמידים שעברית אינה שפת אמם הוקם לפני כתשע שנים ביוזמת פרופ' אייל זמיר. הוא נוהל בעבר על ידי ד"ר אדם חפרי-וינוגרדוב, וכיום מנוהל ברמה האקדמית על ידי פרופ' גיא הרפז בסיוע תלמידת הפקולטה קרן בן צבי. הפרויקט נתמך כלכלית על ידי קרן גילברט ומספק תמיכה לכ-25 סטודנטים בשנה. מטרתו היא לעזור לסטודנטים בעלי קשיים בשפה, ובחלק מהמקרים אף קשיים תרבותיים וחברתיים, לצלוח את השנה הראשונה שלהם בפקולטה למשפטים. "אנו מנסים לאתר בעוד מועד את תלמידי שנה א' שרמת העברית שלהם פוגעת ביכולתם לממש את הפוטנציאל. לרוב מדובר על עולים חדשים או על תלמידים מהמגזר הערבי", מספר פרופ' הרפז.

 

עתליה מרקוביץ'

"לפני תחילת שנת הלימודים אנו מאתרים כ-15 חונכים מצטיינים בעלי שילוב של יכולות לימודיות ואינטליגנציה רגשית מפותחת. בימי האוריינטציה אנו מרכזים את הסטודנטים החדשים המתאימים לפרויקט ו'משדכים' חונך לחניכים. מכאן והלאה, זה תלוי בכימיה בין החונך לחניך. יש לחניכים את הטלפון ואפשר להיפגש ואף לשלוח עבודות להגהה לפני הגשה. מדובר על אפשרות לתמיכה משמעותית שניתנת בחינם, והייתי שמח אם תלמידי שנה א' בפרויקט היו מנצלים אותה יותר".

 

להיות חונכת בפרויקט
עתליה פרי, סטודנטית בפקולטה וחונכת בפרויקט מזה שנתיים, מספרת עוד על העבודה בפרויקט: "המטרה היא לעזור לסטודנט להבין מהם פסקי דין, איך קוראים אותם ואיך כותבים עבודה. אנו מנסים להקנות את הכלים הבסיסיים, שלסטודנט בעל מיומנויות חזקות בשפה העברית הרבה יותר קל לפתח. החונכות כוללת פגישות אישיות וגם עזרה בהגהה ובניסוח לפני הגשת עבודות. בתחילת השנה יש פגישת היכרות בה אני נותנת טיפים ודגשים ועורכת עם החניך תיאום ציפיות. מעבר לזה, אני מונחית לפי הרצון שלו ולפי העבודות שהוא נדרש להגיש. יש חניכים שיבקשו פגישה שבועית קבועה ויש שיעדיפו ליצור קשר לפי הצורך שלהם".

 

למרות שהדגש הוא אקדמי, אצל תלמידים בעלי קשיים חברתיים מתעורר גם צורך גדול בקשר אישי עם החונך, והחונכות גולשת גם לנושאים אחרים. עתליה מוסיפה: "אני תמיד מדגישה שהם יכולים לפנות ולהתייעץ אתי בכל תחום, ולא רק בענייני לימודים, כי המטרה היא להקל עליהם את ההסתגלות באופן כללי. בנוסף, אני מעודדת אותם למצוא חברים ללמידה משותפת לקראת כתיבת עבודות, כי אני מאמינה שזה מחזק הן את הפן החברתי והן את הפן הלימודי". לדבריה, גם רמת העברית משתנה מחניך לחניך. "אני מדברת עם כולם בעברית, אך יש חניכים שהשפה שלהם ברמה נמוכה, ויש כאלה שהקושי שלהם מתעורר בעיקר בענייני ניסוח ודקדוק. ראיתי את הפער בעיקר בשלבי ההגהה על העבודות. אלה דברים שעלולים להוריד משמעותית את רמת העבודה. בדרך כלל הקשר יותר אינטנסיבי בתחילת השנה, וככל שהשנה מתקדמת התלמידים לומדים להתנהל נכון גם בלי העזרה שלנו והאינטנסיביות יורדת. לפעמים יש הרגשה דומה לשליחת הגוזלים מהקן".

 

להיות חניכה בפרויקט
"מבחינתי זה היה מדהים", מספרת מרקוביץ', "זה כל כך עזר לי. בתחילת הלימודים השפה המשפטית היתה לי קשה מאד, ובנוסף היו חומרי קריאה רבים ולא מעט עבודות. כמי שלא רגילה לקרוא בעברית ואוצר המילים שלה לא גדול, הקצב היה איטי ולכן גם תכנון הזמנים מאד קשה. ידעתי מראש שלא יהיה לי קל, אך לא חשבתי שזה יגיע לרמת הקושי הזו". לדבריה "שני החונכים שציוותו לי ממש הצילו אותי. בחצי השנה הראשונה חנך אותי תום, סטודנט בפקולטה. אתו החונכות כללה גם בכי ותמיכה נפשית בזמני משבר. בהמשך השנה, לאחר שכבר התרגלתי מעט למסגרת, חנכה אותי נעמה והקשר בינינו כלל בדיקת עבודות אינטנסיבית. ככל שהשנה התקדמה הצלחתי להבין איך דברים מתנהלים ופחות נלחצתי. לכן, באופן טבעי האינטנסיביות ירדה. בשלב זה, הקשר עבר להיות יותר טלפוני וכלל בעיקר שליחת עבודות במייל לתיקון שגיאות כתיב וניסוח. בשנה השנייה נעמה המשיכה לחנוך אותי רשמית, אך שליחת העבודות לתיקון כבר היתה פחות הכרחית מבחינתי. הרגשתי שבזכות הליווי ההתחלתי הגעתי למצב שכבר יש לי את הכלים  לעשות זאת בעצמי".

 

עתליה פרי

תחילת הדרך היתה הקשה ביותר. לדבריה "ללא תיקוני החונכים, הציונים שלי היו יורדים משמעותית. בנוסף, לא כל אחד יכול לבדוק עבודה משפטית. זו שפה שונה מתחומים אחרים והתיקון לוקח זמן רב, כך שלא יכולתי ולא הרגשתי בנוח לבקש מחברים מחוץ לפקולטה. במובן הזה, הפרויקט מבחינתי היה מאד מועיל וקידם אותי באופן משמעותי".

 

 

הישגים מרשימים וסיפורי הצלחה
"הפרויקט נוצר מתוך סטטיסטיקה שהעידה על אחוזי נשירה גבוהים יחסית של העולים ובעיקר של הסטודנטים הערבים", מספר פרופ' הרפז, מנהל הפרויקט. "היתה תחושה שיש להם קושי אקדמי, אך קיימים גם קשיים אחרים הקשורים לגיל, לבגרות ולשונות החברתית. הפרויקט במובן הצר שלו מתמקד בפן האקדמי, אבל החונכים יודעים שלפעמים צריך לתת מענה גם לקשיים נלווים אחרים. בעבר היתה לנו תמיכה כלכלית רחבה והתאפשר לנו לממן גם פעילויות חברתיות, מלגת הצטיינות ומלגת נזקקות. היום התמיכה יותר צנועה ולכן אנו מתמקדים בעיקר בפן האקדמי, אבל יחד עם זאת מודעים גם לשאר הבעיות ומנסים לתת מענה יותר הוליסטי".

 

פרופ' הרפז הוסיף שיש הישגים מרשימים "עד כדי כך שבמובנים רבים אנו מובילים באוניברסיטה בתחומנו. בכל פעם שבדיקנט הסטודנטים, בפקולטות אחרות או באגודת הסטודנטים רוצים ליישם פרויקט דומה, הם פונים כדי ללמוד מהניסיון שלנו. לצערי, יש גם חניכים שלא נעזרים מספיק. זה חבל, כי קיים עבורם גוף מאד איכותי, מחויב, אידיאולוגי וערכי שגם מספק עזרה המותאמת לצורכיהם, וכל זאת ללא תשלום. אישית, הייתי רוצה שייעזרו יותר בחונכים המעולים שלנו".

 

גיא הרפז
צילום: D Guthrie

 

לדבריו, היו גם סיפורי הצלחה יוצאי דופן. "בזמנו הגיעו לפקולטה מספר עולות מברית המועצות לשעבר, שבשבוע הראשון ללימודים לא הצליחו אפילו לחבר משפט. בסופו של דבר, הן סיימו עם ממוצעים שאני לא בטוח שאני אישית הייתי מסיים אתם היום. לצערי, אלה לא מקרים שכיחים. אני לא יכול להראות לך שברשימת מצטייני הדיקן יש רוב של החניכים שלנו. ובכל זאת יש סיפורי הצלחה, ויש סטודנטים שמאד נעזרים, ובסופו של יום אנו שבעי רצון מתוצאות הפרויקט”.