| המרכז הקליני – ומה עשיתם אתם למען החברה? | ||
|
במשך שנות לימודיהם בפקולטה למשפטים, יושבים סטודנטים וסטודנטיות בשיעורים העוסקים בחוקים, ברעיונות ובמחשבותיהם של הוגים, שופטים ומלומדים כאלו ואחרים. "מגיע תמיד רגע שבו חייבים לבחור בין הרהורים לבין מעשים", אמר הפילוסוף הצרפתי אלבר קאמי. המרכז הקליני בפקולטה למשפטים, בניהולה של ד"ר עינת אלבין, מאפשר לסטודנטים לנדוד בין עולם ההרהורים לבין עולם המעשה, להוציא לפועל רעיונות ולקחת חלק בעשייה משפטית של ממש. העבודה בשטח מאפשרת גם לראות איפה המשפט עובד במציאות ואיפה הוא נכשל או בעל מגבלות. הידע הזה חיוני לא רק להבנת הפרקטיקה וגבולות המשפט, אלא הוא גם מייצר תובנות חשובות שמעשירות את הסטודנטים והסטודנטיות בקורסים האחרים שנלמדים בפקולטה. התובנות האלה הן קרקע פורייה שממנה יכול לצמוח שינוי במשפט. הקליניקות המוצעות מגוונות מאוד: הן מתחלפות בין ענפי המשפט השונים, משתנות ומתחדשות מדי שנה. מערכת "הפקולטה" מביאה לכם טעימה מהמתרחש – והמתחדש – בשתיים מהקליניקות בשנת הלימודים החדשה. |
 |
|
|
מחלקת ייעוץ לחקיקה יופיין של הקליניקות טמון ביכולתם של הסטודנטים להביא ליד ביטוי את הידע התיאורטי שלהם בעולם המעשי. "השנה בחרנו לקחת את נייר העמדה הזה ולהוציאו מהכוח אל הפועל", אומרת עו"ד בורוכוביץ'. "בנינו צוות סטודנטים שכלל ארבעה סטודנטים: אפרת גדרון, לחן שריד, אורן רון וישי ריבלין." יחד גיבש הצוות את מה שהפך לימים להיות הצעת חוק לתיקון חוק זכויות נפגעי עבירה. "הדרך הייתה ארוכה", מעידה בורוכוביץ', "ביצענו הרבה מחקר משפטי שכלל משפט משווה, סיעור מוחות, חשיבה מעמיקה והתייעצות עם גורמים מקצועיים בתחומים רלוונטיים מתוך הפקולטה ומחוצה לה." |
||
|
לחן שריד, סטודנטית בצוות של בורוכוביץ', מתארת הליך לא פשוט: "לא היה קל למצוא מנגנון המאזן בין זכות הקרבן לפיצויים לבין פגיעה לא מידתית בזכות הקניין של הנאשם." אכן, המנגנון המוצע בהצעת החוק קובע כי רק בשלב הגשת כתב האישום ניתן יהיה לרשום הערת אזהרה על נכס מנכסיו של הנאשם. למרות העבודה האינטנסיבית, ממליצה לחן בחום על ההשתתפות בקליניקה: "מהחוויה האישית שלי, העבודה על הפרויקט הייתה אחד הדברים היותר משמעותיים שעשיתי. בהתחלה נמשכתי לקליניקה בגלל נפגעי העבירה, אבל השילוב בין זה לדיני הנזיקין פתח בפני עולם חדש ומעניין. האנשים היו מגוונים מאוד ולמנחות מגיע הרבה קרדיט על ההנחיה המדהימה." לפי עו"ד בורוכוביץ', השלב הבא יכלול פניה לחברי כנסת כדי לעניין אותם בקידום הצעת החוק וגיבושה לכדי תיקון חקיקה. |
חיים אברהם: "הרעיון הגיע כתוצאה ישירה מאחד התיקים בו הייתי מעורב. נראה היה שאדם שהורשע באונס הבריח נכסיו כדי לחמוק מתשלום הפיצויים... רציתי למצוא פתרון לבעיה הניצבת בפני קרבנות עבירה."
|
|
|
פרויקט חפות – לראשונה בישראל בשנה האקדמית החדשה נפתח לראשונה בישראל "פרויקט חפות" במסגרת קליניקה אשר תעסוק בייצוג בקשות למשפטים חוזרים. עו"ד מני סלומון אמון על ליווי הפרויקט ומציין כי ההשראה הגיעה מפרויקט החפות האמריקאי. "המטרה הייתה לנסות להביא לזיכוי אסירים באמצעות בדיקות די-אן-אֵיי שלא היו זמינות בעת משפטם", מספר עו"ד סלומון. "הפרויקט שם התפתח על בסיס הקליניקות בפקולטות השונות למשפטים, וכיום זהו גוף עצמאי שהצליח להביא לזיכויים של כ-300 אסירים", הוא מוסיף. |
||
|
בישראל יש התפתחות חיובית בנושא, בעיקר לאחר הקמתה של הסנגוריה הציבורית. עו"ד סלומון מעיד על מצב עגום ביותר עד לשנת 2001. עד אז הייתה סמכות להגיש בקשה לקיום משפט חוזר רק ליועץ המשפטי לממשלה. "עובדה זו היא בעייתית נוכח ניגוד העניינים המובנה, והתוצאה העגומה היא שעד היום הוגשה רק בקשה אחת למשפט חוזר על ידי היועמ"ש", הוא טוען. בשנת 2001 יזמה הסנגוריה הציבורית שינוי לחוק, בעקבות פרשת ברנס, כך שכיום יכול כל אדם לפנות בבקשה למשפט חוזר. "מדובר בהליכים מורכבים וארוכים הדורשים כוח אדם ותקציבים שאינם בנמצא", מסביר סלומון. "לאור זאת, יצאה הסנגוריה בהודעה על הקמת פרויקט חפות אליו התגייסו מספר משרדי עורכי דין פרטיים שלקחו על עצמם ייצוג תיק אחד בכל שנה.". |
עו"ד מני סלומון: "הסטודנטים ילוו תיקים של משפטים חוזרים מרגע קבלת הבקשה ועד לסיוע בייצוג בבית המשפט העליון". |
|
|
עם זאת, נראה שלא די בכך ויש צורך בעשייה אינטנסיבית הן ברמת הייצוג והן ברמת שינוי מדיניות. פרויקט החפות שמתחיל בשנה זו נועד לתת את המענה האמור. שמונה סטודנטים וסטודנטיות מהקליניקה לזכויות בהליך הפלילי משתתפים בפרויקט.
|
||
