בין מתווה הגז למתווה הקריפטונייט: הסדנה במשפט מבוים

מערכת הביטאון

 

תארו לעצמכם שאתם משתתפים כצד משפטי בסיטואציה הבאה: חברת Nudel Energy החלה לחפש קריפטונייט במדינת נרניה לקראת סוף שנות האלפיים. בשנת 2009 הובילו חיפושיה לתגלית ענק של קריפטונייט במאגר הקרוי Moby-Dick . בשנת 2015 נחתם "'מתווה הקריפטונייט" המסדיר את היחסים שבין הממשלה לבין החברה. המתווה מותקף בבג"ץ על ידי ארגון "דליברציה דמוקרטית לנרניה", הטוען שהמתווה בלתי-חוקתי ולכן בטל. אם המקרה הזה נשמע לכם מוכר, כנראה אתם עוקבים אחרי הנעשה במשק האנרגיה בישראל או שאתם מתעניינים בבג"ץ שעסק בחוקיותו של "מתווה הגז" – או שאתם תלמידי הסדנה למשפט מבוים של הפקולטה.

זו השנה השנייה שבפקולטה פועלת סדנת משפט מבוים. הסדנה מספקת לתלמידיה הכשרה ייחודית המשלבת היכרות אקדמית עם עולם הליטיגציה לצד ניסיון מעשי בהכנת הליך משפטי וטיעונים בעל-פה. בסוף הסדנה מתקיים אירוע המשפט המבוים בפני קהל, חברי סגל והרכב שופטים בכיר. התלמידים המשתתפים מתנסים בהכנת הליך משפטי מורכב, בין היתר דרך מחקר משפטי, כתיבת כתבי טענות בהליך שמתנהל בפני בית המשפט העליון והכנת טיעונים בעל-פה. השנה, ה"קייס" המשפטי מתכתב עם סוגיית מתווה הגז.

העבודה בסדנה נעשית בכמה רמות – בהרצאות פרונטליות של מנחה הסדנה ושל מרצים אורחים, בעבודה אינדיבידואלית, באימונים ובעבודה משותפת של חברי הצוותים. במהלך הסמסטר משתתפים התלמידים בהרצאות שונות ונחשפים למגוון מקומות התמחות הקשורים לתחום שבו עוסק הקייס. בין היתר, חברי הנבחרת זכו להיפגש להרצאה ושיחה עם עוזרת משפטית בבית-המשפט העליון, פרקליט ממחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, עורכת-דין במחלקת הייעוץ והחקיקה וסגן ראש-מחלקת הליטיגציה במשרד גולדפרב זליגמן ושות'. הסוגיות המשפטיות העולות מהקייס הן, על פי רוב, סוגיות שאין להן תקדימים במשפט הישראלי או שמאתגרות את התשתית המשפטית הקיימת. את סדנת המשפט המבוים מלווה משרד גולדפרב זליגמן ושות', ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל.

מנחה הסדנה הוא נדיב מרדכי, עמית מחקר בפקולטה. מרדכי, שכותב את הדוקטורט שלו על ביקורת שיפוטית בבג"ץ, מספר שהסדנה היא ניסיון חדש יחסית של הפקולטה. "בקיץ האחרון הדיקן ביקש ממני ללמד את הסדנה, ולצד לבטים לא פשוטים, היה לי ברור שמדובר בקורס שיש בו הרבה אתגרים וסיכויים. הפקולטה היא לא פחות מאימפריה בכל מה שקשור לתחרויות בינלאומיות של Mooting . אבל בעצם, אין לנו מסורת ארוכה של משפטים מבוימים שעוסקים במשפט הישראלי. כאן בדיוק הסדנה שלנו מיוחדת". הסדנה היא גם מאמץ אחד במסגרת שאיפה רחבה יותר של הפקולטה לחזק את הקשר עם בית המשפט העליון, קשר שיבוא לידי ביטוי גם בחנוכת חדר המשפט המבוים החדש בקיץ הקרוב. "אנחנו רוצים להתחיל ולבסס מסורת של משפט מבוים ישראלי", אומר נדיב, "ולכן השנה הזו, שבה הסדנה נלמדת במתכונת חדשה, היא בעצם ניסוי חשוב שאני והתלמידים שלנו עוברים ביחד".

ירדן יפתח (תלמידת שנה ג' בפקולטה) מאמנת את הסדנה לצד מרדכי, לאחר שהשתתפה בסדנה בעצמה בשנה שעברה. "הקורס השנה נבנה במתכונת ייחודית, והקבוצה הקטנה של התלמידים שלנו מקבלת הנחייה ויחס אישי שאני, שטענתי במשפט בשנה שעברה, יכולה רק לחלום עליו. לצד הפגישות עם מרצים שונים מהפרקטיקה, אנחנו מלווים אותם לא מעט, וכמובן שיש הרבה עבודה ברקע, אבל בסופו של דבר המשפט הוא המאמץ של התלמידים שלנו, והשנה הקבוצה שלנו מאוד איכותית". בשנת תשע"ו, לאחר הליך מיון קפדני, נבחרו לסדנה שמונה תלמידים בעלי הישגים לימודיים ואישיים מצוינים, זיקה לתחום הליטיגציה ויכולת ניתוח ומחקר משפטי. צליל רייך (שנה ב' בפקולטה), שטוענת עבור "דליברציה דמוקרטית לנרניה", מספרת שלצד העומס הלא פשוט שמביאה איתה הסדנה, היא גם "מאתגרת במובן זה שהיא מביאה אלמנטים אחרים, שאותם אנחנו לא זוכים לחוות במסגרת הלימודים, וחושפת אותנו גם לעולם המחקר המשפטי וגם לעולם הליטיגציה, וכל זאת במסגרתה של הסוגיה הכי 'חמה' היום בשיח הציבורי-משפטי".

המשפט מתמקד השנה בקייס המצוי בתפר שבין משפט מנהלי-חוקתי ורגולציה, גם כדי לתרגל ליטיגציה בפני בג"ץ, הערכאה הגבוהה בישראל, וגם כדי לעסוק בשאלות של רגולציה. סופי קוסשוילי (שנה ב', משפטים ומנהל-עסקים) מפרטת: "ההשתתפות בסדנה זיכתה אותי בחשיפה לאחת הסוגיות המשפטיות המורכבות ביותר במדינת ישראל בשנים האחרונות – מתווה הגז. הדרישות הגבוהות, המקצועיות והחתירה לפרטים הקטנים הובילה אותנו, חברי הצוות, לפתח ראייה כוללת, סקרנות, ויכולת מחקר מעמיקה תוך זמן קצר".

"כשכתבנו את הקייס", מפרטת יפתח, "היה ברור לנו שעומד להינתן פסק דין בפרשת מתווה הגז ה'אמיתי'. היה בזה סיכון מסוים ובעיקר – צורך לוודא שהשאלות המשפטיות שלנו יהיו מאתגרות אפילו יותר מאלה שעמדו בפני בג"ץ במציאות. כך למשל, הסוגיה של סעיף היציבות – שכאשר הקייס נכתב לא היה ברור בכלל שייפסל על ידי בג"ץ – חייבה אותנו לחשוב לעומק לא רק על השאלות המשפטיות הקיימות, אלא על מצב שבו בג"ץ מבטל את הסעיף, תרחיש שבאותו הזמן נראה דמיוני. אבל הקייס נתן, בסופו של דבר, חוויה נדירה לתלמידים שלנו, ואני בטוחה שבראיונות ההתמחות הם יהיו מומחים אמיתיים לשאלות מרכזיות שעומדות היום על הפרק".

מעיין עמיאל (שנה ב', משפטים ומנהל עסקים), שתטען עבור המדינה ושעסוקה בימים אלה עם צוות המשיבים לעתירה בגיבוש כתבי-הטענות, מוסיפה: "הסדנה העניקה לי הזדמנות ייחודית להציץ אל עולם הפרקטיקה המשפטית ולגייס את המיומנויות שרכשתי עד כה במסגרת הלימודים על מנת ליצור תוצר משפטי מחקרי מעמיק ואף לתרגמו לכדי טענות בעל-פה. כל זאת תוך עבודת צוות לצד סטודנטים מצטיינים וחשיפה לקשת רחבה של גורמים מקצועיים מהעולם הציבורי, המסחרי והאקדמי".

מרדכי מחזק את דבריה, ומוסיף "אני לא בטוח לכמה סטודנטים בשנה ב' יוצא להתנסות בהליך ליטיגציה כל כך מורכב כבר בשנה השנייה או השלישית של הלימודים שלהם. אלה נושאים שמיטב עורכי הדין הפרטיים בארץ ובמשרד המשפטים עוסקים בהם, באחת הסוגיות הכי בוערות של השנים האחרונות. אני יכול להגיד שחברי הנבחרת מתמודדים עם זה בצורה יפה מאוד. המחקר שאנחנו עושים בסדנה לא נופל מהליכים שנידונים בפני בג"ץ. אבל את זה כולם מוזמנים לראות ביום המשפט".

הרכב השופטים המכובד יכלול השנה את המשנה-לנשיא בית המשפט העליון (בדימ'), השופט אליעזר ריבלין; את פרופ' יואב דותן; ואת ראש מחלקת הליטיגציה של משרד גולדפרב ושות', עו"ד צביקה בר-נתן.