חוקרים מהשטח / אדם חפרי-וינוגרדוב

חוקרים רבים מתחרים על הזכות לקבל את מענקי המחקר היוקרתיים של הקרן הלאומית למדע. הקרן היא הגוף הממלכתי המרכזי התומך במחקר העיוני בישראל. התחרות מתקיימת על סמך מדדי מצוינות מדעית ומקיפה תחומי מחקר רבים ומגוונים. ד"ר אדם חפרי-וינוגרדוב, מהסגל הבכיר של הפקולטה, הוא מיחידי הסגולה שהצליחו לקבל מענק כספי גדול מהקרן.

בשנת 2009 הגיש חפרי-וינוגרדוב לקרן בקשה למימון מחקר העוסק בתולדות השימוש בנאמנויות בארץ ישראל ובמדינת ישראל, מאז תקופת המנדט ועד היום. זהו מחקר מתחום ההיסטוריה המשפטית ובעל נגיעה ברורה גם להיסטוריה כלכלית. "לשמחתי, ב-2010 קיבלתי מענק גדול של יותר מ-400 אלף שקל לארבע שנים. למיטב ידיעתי, הוא היה אז המענק הגדול ביותר שהקרן נתנה אי פעם למשפטן", מספר חפרי-וינוגרדוב. קבלת המענק אינה טריוויאלית משום שמשפטנים, כשהם כבר זוכים במענק, מקבלים לרוב מענקים קטנים יותר מאשר חברי סגל בפקולטות אחרות. המענק אינו נכנס, כמובן, לכיסו האישי של החוקר, אלא משמש למטרות המחקר, כגון תשלום לעוזרי מחקר.

לשאלה אם מוצדק שמדינת ישראל תשקיע כ-400 אלף שקלים במחקר משפטי עונה ד"ר חפרי- וינוגרדוב: "ישנם נושאים במשפט אשר כמות המחקר המשפטי עליהם היא עצומה. חופש הביטוי ושאלות אחרות של משפט חוקתי הן דוגמה לכך", הוא משיב. "לעומת זאת, ישנם נושאים אחרים בהם עורכי-דין ורואי חשבון עוסקים יום יום, אך אין עליהם כמעט מחקר". דיני הנאמנות כמעט שלא נלמדו ולא נחקרו בארץ בעבר, ומכאן חשיבותו של המחקר העדכני בנושא. "חיפשתי חומרים לאורך ולרוחב, אך התחום הוזנח בעבר. היכן שמלמדים דיני נאמנות בפקולטות ובבתי ספר שונים למשפטים בארץ, בדרך-כלל מרצה מן החוץ אמון על כך ולא הסגל הפנימי", הוא מתאר. לדבריו, נושא הנאמנויות "חי" למעשה בארץ רק בפרקטיקה, והאקדמיה כמעט שלא עסקה בו.

ביקשנו מד"ר חפרי-וינוגרדוב לשתף אותנו בתוכן המחקר. המחקר מחולק לכמה מאמרים אשר חלקם כבר פורסמו וחלקם עתידים להתפרסם בכתבי עת נחשבים כגון Law and History Review ו- Law and Social Inquiry.

מלכוד 22 נוסח היישוב החדש

חלקו הראשון של המחקר עוסק בשימוש בנאמנויות פרטיות בקרב המתיישבים הציונים בארץ בתקופת המנדט. חפרי-וינוגרדוב מגלה במחקרו נקודה מעניינת: "בית המשפט העליון בתקופת המנדט קבע שלא קיימת, נכון לאז, נאמנות פרטית בארץ. בפועל גיליתי שהמתיישבים הציונים עשו דווקא שימוש רב מאוד בנאמנויות, כולל נאמנויות פרטיות". עוד יותר מעניין לגלות שהמתיישבים השתמשו בנאמנויות, הלכה למעשה, כדי להזרים ארצה את כספם של יהודי גרמניה הנרדפים. "הגרמנים הגבילו את הוצאת הכסף מגרמניה. זאת אומרת שיכולת (עד פרוץ המלחמה) לעזוב את גרמניה, אך נאלצת להשאיר את כספך מאחור", מתאר חפרי-וינוגרדוב. "היות שהבריטים נתנו אישור הגירה, מחוץ למשטר המכסות, רק למי שהביא כסף בסכום מסוים (שעלה בהדרגה) לארץ ישראל, נוצר "מלכוד 22", אשר הכביד מאוד על יהודי גרמניה הנאצית לעזוב את ארצם". ההסתדרות הציונית הצליחה לעצב קונסטרוקציה מורכבת, בהתבסס על מודל נאמנותי, וכך אפשרה ל-52 אלף יהודים לערך להגר לא"י ולהביא עמם חלק גדול מרכושם.

החלק השני של המחקר מקיף היסטוריה חקיקתית של חוק הנאמנות משנת 1979. "השאלה שעניינה אותי היא איך הגיע החוק שלנו להיות חסר תקדים נכון לזמן חקיקתו", מתאר חפרי- וינוגרדוב. מסתבר שתהליך החקיקה ארך 14 שנה, והפתרון יוצא הדופן שהתקבל שיקף את הפרקטיקה, שהתעצבה בארץ, יותר מאשר את הבסיס המושגי של מוסד הנאמנות, שהתעצב בשיטות משפט שהתמודדו עם מושג הנאמנות לאורך תקופה ארוכה יותר, כמו אנגליה וארה"ב. "נוצר לנו חוק מאוד מיוחד שדומה, במפתיע, דווקא לחוק הנאמנות של הרפובליקה העממית של סין משנת 2001", מגלה לנו חפרי-וינוגרדוב.

ד"ר אדם חפרי-וינוגרדוב

המושכים בחוטים 

חלקו השלישי והאחרון של המחקר אינו היסטורי. הוא עוסק בתהליך עיצובו של הסדר מיסוי הנאמנויות הישראלי, שנוסף לפקודת מס הכנסה בשנת 2005. "עד 2005 למעשה לא היה הסדר כזה בארץ", מסביר חפרי-וינוגרדוב. "משפטנים ובעלי מקצוע רבים הגיעו למסקנה שנאמנויות 'אמיתיות', שאינן הדירות ואינן לטובת צעירים, פטורות ממיסוי; ואלה הפכו למעין 'חור' ברשת המיסוי הישראלית." השימוש בפער המיסוי הזה יכול ללמד אותנו על ההקשר שבו הפכה מדינת ישראל ממדינה סוציאליסטית ענייה למדינה עשירה יותר ושוויונית פחות. "כשרשות המסים סוף סוף התיישבה לחוקק הסדר מיסוי נאמנויות ב-2002, שני עורכי-דין ורואה חשבון שהיו מהמובילים בניצול פער המיסוי בנושא, הצטרפו לנציגי רשות המסים בעבודה על ההסדר החקיקתי שנועד לסגור פער זה", מספר חפרי-וינוגרדוב. "איך קורה שאנשי מקצוע פרטיים, שהרוויחו ממצב בו אין מיסוי, פועלים נגד האינטרס של חלק מלקוחותיהם?" הוא שואל. מה שקרה פה, לטענת חפרי-וינוגרדוב, הוא שרשויות המדינה נזקקו למקצוענים שידעו לפצח את האגוז הקשה של מיסוי הנאמנויות. "רשות המסים הצליחה לגרום לשלושה בעלי מקצוע להבחין בין האינטרסים של הלקוחות שלהם לבין האינטרס שלהם עצמם, ולתרום ליצירת הסדר חדש ומורכב, שבעצמו מצריך העסקה אינטנסיבית של עורכי-דין ורואי חשבון", הוא מוסיף. לדברי חפרי-וינוגרדוב, נושא הנאמנויות עבר עד כה "מתחת לראדאר" של האקדמיה המשפטית בישראל. ייחודו של המחקר גם בכך שהוא עוסק, מצד אחד, בבניית המדינה ובהגשמת הציונות על-ידי הצלת הונם של יהודי גרמניה, ומצד שני עוסק גם בנושא האקטואלי של שוויון בישראל. "נאמנות היא אחד הכלים המרכזיים בהם עושים בעלי ממון שימוש על מנת להפוך לבעלי ממון רב יותר", הוא מנמק.