דבורים וחרקים חברתיים נוספים פיתחו בתהליכים אבולוציוניים שורת התנהגויות הידועות כ"חיסון חברתי", המקנות להם הגנה יעילה מפני מחלות מדבקות. פרופ' גיא בלוך, מומחה להתנהגות ואבולוציה של דבורים באוניברסיטה העברית, מסביר מה אפשר ללמוד מהדבורים - גם על הקורונה

ynetפורסם:  20.05.20 , 08:41

יום הדבורים הבינלאומי: חרקים חברתיים כגון נמלים, טרמיטים ודבורים חברתיות חיים לאורך זמן במקום צפוף אחד, ובאים במגע תדיר עם חבריהם לקן. דבורי דבש ודבורי בומבוס מווסתות את טמפרטורת הקן לכ-35 מעלות ושומרות על לחות יחסית של מעל 60%, תנאים שהופכים את הקן לגן עדן להתפתחות של פטריות, חיידקים, ווירוסים, ובעיקר לאפשרות קלה ומהירה להעברת פתוגנים מחרק נגוע לחבריו הבריאים בקן. בנוסף, מרבית, אם לא כל הפרטים בקן, הינם קרובי משפחה - כך שמערכת החיסון שלהם יחסית דומה. לכן, צפוי שפתוגן שמצליח להתגבר על מערכת החיסון של פרט אחד, יוכל להתגבר בהצלחה גם על מערכת החיסון של פרטים נוספים במושבה.